Eatter


    יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

    ciao bella


    אם כבר הגעתם לחור עולם של פרברי סיינט פאול במינסוטה מן הסתם כדאי לכם ללכת לאיזה מסעדת סטייקים טובה ולתקוע איזה מנה 600 גרם ספייר ריבס בנוסח המיד ווסט שתפיל אתכם יופי יופי. אחרי הכל בזה מינסוטה מתגאה, בבשר, והאמריקאים אוהבים הרבה ממנו (יש אשכרה סטייק של קילו בתפריט - מנה לבן אדם אחד). הפעם בעצת המארח שלי החלטנו ללכת דווקא על מסעדה איטלקית שנקרת צ'או בלה.

    המליצו לי לנסות דג שנקרא WALLEYE FISH עשוי בנוסח מילנסה שזה במילים אחרות שניצל דג. ההצעה הייתה בסגנון אם לא אכלת כזה כאן אז לא באמת היית במינסוטה כך שלא ממש הייתה לי ברירה. הדג היה ממש לא רע אפילו שבסך הכל מדובר בסוג של שניצל.

    מחיר:

    כרטיס טיסה: 1200$
    השכרת רכב: 30$ ליום אחד
    מחיר המנה פלוס שתי כוסות יין וסלט: 32$

    סה"כ 1262$

    במחיר הזה יכולתם לקחת משפחה של שישה נפשות לערב של שחיתות במול ים בנמל, מה יותר שווה זה אתם תחליטו


    יום שישי, 28 באוגוסט 2009

    כרם זיתים - רמת הנדיב

    הלכנו לטיול ברמת הנדיב. המקום מהמם ביופיו, נקי, מזמין, והכניסה חינם!!!
    למי שלא מכיר הפארק נמצא בין זיכרון יעקב לבנימינה - כקילומטר דרומית לזכרון על כביש 652.

    כעבור כשעה האפרוחים פצחו בציוץ "אני רעב, אני רעב, אני רעב". למזלנו יש במקום קפה מסעדה בשם כרם זיתים.

    המסעדה נמצאת בצמוד למצפה המשקיף אל הים, ולמתקנים מושקעים לילדים. הנוף מדהים, והמתקנים אידאליים לילדים שאינם מסוגלים לחכות לאוכל.

    המסעדה עצמה מאוד ידידותית לילדים - על השולחן מונחת כוס עם גירים, והילדים מוזמנים לצייר על המפיות. לא יכולתי להתאפק וציירתי גם :-). בהרצליה זה לא היה קורה...

    האוכל מושקע, וטעים. יש מנות ילדים, והן אפילו טעימות.

    למרות שהמקום היה מלא, השירות היה מצויין. למסעדות בהרצליה יש בהחלט מה ללמוד.

    לסיכום, חוויה משתלמת. בהחלט עדיף על מקדונלדס:

    2 מבוגרים, 2 ילדים

    1 פילה סלמון משובח, 64 ש"ח.
    1 מנת ילדים - פיש אנד ציפס (הספיק לשניהם), 36 ש"ח.
    1 הפוך
    2 לימונדות
    מוס משהו (לא זוכר את השם, אבל נעלם תוך 10 שניות).

    סה"כ 163 ש"ח.


    בואו לצפון, עזבו אותכם מהמחנק.

    עריכה:
    אליעד עמר העיר את תשומת ליבי לעובדה שהמסעדה סגורה בשבת. כמו כן שימו לב לשעות הפתיחה של הפארק (מצויין באתר).

    יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

    זסטי - תל אביב

    החלטנו על מעשה נועז - לנסוע לעיסקית בעיר הגדולה, במילא פה בהרצליה אנחנו מחכים לפעמים 10 דקות רק להיכנס ועוד 20 דקות לאוכל אז למה לא.
    על זסטי כבר כתבנו דברים טובים וחשוב לציין כי יש עיסקית משתלמת ב 45 ש"ח, המקום שומר על רמה ומקבל 5 כוכבים.
    אז עזבו אתכם ממוזס ואגדיר, יש בחור חדש בשכונה (טיפה רחוק אבל שווה):
    2 המבורגר אסאדו - מעולה
    1 חזה עוף + פירה

    עסקית באל גאוצ'ו חיפה

    יום חמישי בצהרים, אחרי ספא מפנק בדן כרמל, אני ואשתי שקלנו את צעדנו הקולינרים והחלטנו על סטייק באל גאוצ'ו.
    המסעדה ממוקמת ברחוב יפה נוף ממול מלון קראון פלאזה.

    העסקית כוללת במחיר המנה העיקרית גם מנה ראשונה, שתיה ולחם שום.

    מנה ראשונה: כנפיים (8 יחידות), נקניקיית צוריסוס ולחם שום עשוי במקום.
    עיקרית: סטיק אנטריקוט 250 גרם, תוספות תפ"א אפוי, ציפס + סלט ארגנטינאי
    שתיה: לימונדה, סודה.

    הבשר היה איכותי ביותר, וכך גם המנות הראשונות (ניתן לבחור במקום הנ"ל נקנקיות חריפות או אימפנדס)
    המקום נעים עם נוף מרהיב למפרץ חיפה והשירות אדיב.

    סה"כ 89 ש"ח לאדם.

    יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

    נונה

    אחד מהדברים החביבים עליי בת"א הם בתי הקפה שגם באמצע שבוע עבודה עדיין מלאים. כאילו עיר שלמה לא עובדת וכולם מעבירים יום כיף יחד בטיול באבן גבירול או דיזינגוף. הפעם עצרתי לצהריים בנונה. בית קפה שממוקם על אבן גבירול ממש ממול לג'ירף.

    אז לגבי צהריים... נא לא לצפות לאוכל בכמויות, מדובר בתפריט סלטים או סנדוויצים. לקחנו טוסט קובני וכריך רוסטביף. לכל כריך אפשר להוסיף איזה מנה צידית (סלט, עוד סלט או תפו"א אפוי) במחיר סימלי. הכריכים פשוט טעימים, לא מגדל של ירקות ובשר וגם לא חתיכת לחם מרוחה. אין לי תלונות על כלום, שני הבולסים בארוחה הביעו הנאה מרובה מהאוכל שקיבלנו.

    המלצתי למי שלא מכיר, ללכת לנסות. למי שמכיר - מכיר. רק לא לשכוח, המקום ממוקם על ציר תנועה ראשי כך שרעש רחוב נמצא בתפריט. יש כאלו שיגידו שזאת חוויה עירונית...

    יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

    Moses

    מבחינת ההייטקיסטים הרעבים, להגיע למוזס זה סוג של הגשמת חלום. פעם בכמה חודשים מצליחים לארגן הצבעה כוללת לאשר הליכה למקום. ההתנגדות היא לא בגלל האוכל או התור אלא פשוט שאחרי ארוחה במקום מורגש צורך עז להניח את הראש על המקלדת ולקום אחרי שעה עם אחד המקשים מודבק למצח.
    מבחינת אוכל, לא באמת צריך להסביר שוב. יש סלט כמנה ראשונה, ארטבורגר כמנה עיקרית ועוד איזה תוספת בצד. ההמבורגר הכי טוב שיש ועוד ועוד.

    לא צריך לתת פה ביקורת על האוכל אלא על המאוורר הענק שהציבו ליד הסועדים. זה לא סתם עוד מאוורר תעשייתי שיכול לשמש בניסוי מנהרות רוח אלא משולב עם מים! מעניין מי הגאון שחשב שסועדים יחשבו שזה מהנה לחטוף יריקה מהמאוורר בכל סיבוב שהוא מבצע. ההרגשה של טיפות קרירות היא אולי נחמדה אבל לא מתאימה למסעדה.

    לחווית אשקלונה בלב הרצליה פיתוח, הגיעו בהמוניכם (אה, יש גם אוכל טוב)!

    יום חמישי, 13 באוגוסט 2009

    פסטה מיה

    בגדול האוכל בסדר, חבל שדי יקר והשירות קצת איטי (אולי יותר מקצת) , וגם שהמזגן לא ממש עבד.
    בתור מקום לארוחת ערב הייתי חוזר לפה, אבל בעצם בערב אין מצב שאגיע לפה אני גם ככה נמצא פה מספיק שעות במשך היום.
    ולסיכום: התוספת מחיר לא ממש שווה פעם באה - גוי'ה.
    5 אנשים:
    5 פסטות.

    יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

    אבו חסן


    אפשר לקבל את הרושם שמסעותינו בחיפוש אחר העיסקית המושלמת לוקחים אותנו רק למסעדות "הגורמה" באיזור אך אין זה נכון כלל. גם ההייטקיסט המצוי תוקע איזה מנת שווארמה או פרגית אחת לכמה זמן ובקטיגוריה הזו ואבו חסן היא אחת מתחנות ההאבסה השולטות. אין פה מה להפסיד, WYSIWYG בשפה שלנו. 35 ש"ח ואתה מקבל סלטים ופיתות לפתיח, א-לה קרטה, ומנה עיקרית שבד"כ כוללת מג'דרה, פרגיות או שווארמה, וסלט. הכל בכמויות שייגרמו לך לזחול בדרך חזרה למשרד, ולמנמנם אחרי שהגעת, אחלה דיל.

    השבוע צבאנו על המסעדה כדרכנו בקודש ואת פנינו הפתיע הלוק החדש של אבו חסן, קירות וורודים, חרסינות מעוצבות. וואו, שיק-שווארמה-שוק. אבל ההפתעה האמיתית הגיעה עם המנות העיקריות. ערימת המג'דרה הצתמצמה לכדי דוגמית עצובה בפינת הצלחת ובמרחק ניכר ממנה אחותה, ערימת הסלט מייבבת בפניה השנייה. סרט טורקי. מה אתם רפאל? צלחות ענקיות עם מנת אוכל גלמודה במרכז? כנראה שהחליטו שהלקוחות הפעם יישלמו על הדז'יין החדש במקום. לא לוקח.

    פשששוווייט! שריקה. כרטיס אדום. אבו חסן יצא מהמשחק.

    יום שבת, 8 באוגוסט 2009

    ג'אפניקה

    למי שמכיר ולמי שלא. ג'אפניקה בירמיהו פינת אוסישקין, סניף נוסף של הרשת המצליחה.
    מנת הדגל, הג'אפנקו, אותו סושי מטוגן שמוסיף הרבה עניין במנות הסושי המקובלות. יש כמובן קומבינציות מסורתיות בתפריט ומנות אורז או נודלס אבל העיקר במקום הוא כמובן הסושי.

    הזמנו כמה קומבינציות, ג'אפקנו, מנת איטריות וכמה מנות ראשונות.
    לצערנו, ולצער המנהל שבא להתנצל, היתה תקלה בגז ולכן לא התאפשרה מנת האיטריות. המנה הראשונה - שיפודי שרימפס - היתה דיי חלשה וסלט ירוק (בעצם סלט עם רצועות עוף) היה לא ממש סלט ולא באמת הכיל עוף.
    הסושי, כרגיל למקום, היה מעולה. אני אישית מעדיף את הסניף ברמת החייל אך הרמה נשמרת גם בסניף זה.
    מבחינת המחיר, המקום לא יקר. על שלל מה שהזמנו שילמנו סכום של כ-200 ש"ח.

    לביקור, רצוי למצוא חניה באזור או לנסות את רמת החייל. מבחינת תפוסה - שני הסניפים הנ"ל מלאים כמעט תמיד ורמת האוכל גבוהה. לטעמי, הסושי של ג'אפניקה הוא מהטובים בת"א.

    יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

    זוזוברה

    אין מה לחדש, המנות בסדר, לכל אחד יש מנה אחת שהוא אוכל מהתפריט החדש, השירות מהיר וכן אנחנו מכירים את המסעדה (עובדים פה מלפני המסעדה) ואנחנו יודעים:
    אין סדר למנות !!!
    4 אנשים:
    • בנקוק היט
    • צאו מיין
    • 2 מסמן קארי

    חומוס בהדונס

    יום חם. חם מאד. יום נוראי לטיול רגלי על דיזינגוף, אבל הרעב מכה והתיישבנו בבהדונס (לא רחוק מפינת ארלוזרוב).
    המקום קטן במיוחד, כמה שולחנות בפנים, מעט יותר בחוץ. התפריט פשוט במיוחד - חומוס. למרות הפשטות, כל אחד מאיתנו לקח מנה אחרת מהתפריט: חומוס פטריות, חומוס עם הרבה טחינה ואני הלכתי על השילוש הקדוש של גרגרים, פול וטחינה.

    כל מנות החומוס הן במחיר אחיד של 21 ש"ח. מגיע עם מספיק פיתות ותוספת של סלט קטן עדיין בגבולות המחיר הסביר.
    סניף פלאפל צמוד, שמוחזק ע"י אותם בעלים של בהדונס, משדרג את הארוחה עם צ'יפס ופלאפל. אולי כדאי שיהיו יותר יצירתיים ויגוונו את התפריט עם האופציה שכבר כולם מכירים.

    מה כבר אפשר להגיד על האוכל?! חומוס. לא היה רע בכלל, יצאתי מרוצה ושבע. השותפים לארוחה טענו שהפעם יצא חומוס דליל מדיי. שווה לנסות שוב בימים נעימים יותר.