Eatter


    יום שישי, 31 ביולי 2009

    הדסון בראסרי

    בניסיונות למצוא מסעדה לבראנצ' ברמת החייל, שהתחילו במארי אנטואנט (נסגרה) ואז עברו לסנטה פה (גם נסגרה) ובמקום האחרונה נמצאת כיום מסעדת הדסון בראסרי.
    מהמלצת המלצר אפשר להבין שתפריט הבראנצ' לא מומלץ אבל אחרי התפלפלות לא קטנה, משום מה הומלצו מנות דווקא מתפריט הבראנצ' - בכל מקרה, אולי היה עדיף לנטוש את הברנאצ'. מתפריט הבראנצ' לקחנו בנדיקט הדסון וסטייק "ניו יורק" בגריל ומנת "סלופי ג'ו" מהתפריט הרגיל.
    כל המנות כוללות בשר והרבה בשר כך שרעבים בטוח לא תצאו. רצוי לא להסתכל בצלחות של אחרים כי כמעט תמיד תמצאו מנה שנראית יותר טוב ממה שמונח מולכם. משולחן של 3 אנשים, כל אחד רצה את המנה שהאחר אוכל (הדשא של השכן...).

    המקום יקר אך לא בצורה נוראית והשרות נפלא. למרות כל זאת, יש בי הרגשה שלא הייתי חוזר למקום בזמן הקרוב, קשה להצביע על משהו מיוחד פשוט הרגשה שהביקור היה חד פעמי לעונה.

    יום חמישי, 30 ביולי 2009

    Take-Away ממקס ברנר

    ט' באב ולא ממש השקענו בחיפושים. החלטנו על לקחת משהו ולחזור לאכול במשרד. הגענו למקס ברנר ובחנו את התפריט.
    בעסקית של 49 ש"ח ניתן למצוא בעיקר כריכים או סלט אך אם רוצים ממש אוכל נפרדים מסכום של 56 ש"ח לפחות (יש גם עסקיות יקרות יותר אבל חבל אפילו לנסות). אגב, המחיר זהה ליושבים וללוקחים כך שאולי פה היתה הטעות הראשונה שלנו.
    האוכל - המנות גדולות ובהחלט ברמה גבוה ומשביעה. גם אם לא ממש התלהבתי מהמנת השניצל שלקחתי, סה"כ האוכל היה טוב מאד. הפלוס הגדול הוא השתיה המגיעה בעסקית, שהיא פשוט מעולה - גרניטה צהובה (לימונענע גרוסה עם קרח) או סמוזי כתום (שיק יוגורט עם מנגו וקינמון). וכמובן כמובן - יש קינוח שוקולד עם קצפת.
    האריזה היא גם משהו מיוחד לציין, כל מנה וצלחת הTA שלה. אריזה פשוט נוחה ושומרת על הרמה הגבוהה.

    למרות כל החוויה קשה להמליץ על מקום שהעסקית בו במחיר כה גבוה (יש מקומות יקרים אף יותר אבל זה לא ממש תירוץ). מתי נחזור למחירי העסקיות השפויים יותר? אולי גל המסעדות שנסגרות באזורי הייטק מרמז שהייטקיסטים לא רק מחפשים אוכל טוב אלא גם מחיר סביר...

    יום שישי, 24 ביולי 2009

    עד העצם (Airport City)

    אני אתחיל עם הערה: הארוחה היתה כלולה בשבוע "שף תאכל" אז לא רק שהיה אוכל מעולה, היה גם מחיר מפתה.

    פעם ראשונה שלי במתחם הAirport City. מקום ענק, לא משולט בצורה הכי נוחה אבל מהסתובבות קלה, שלא לומר הלכתי לאיבוד עד שראיתי את השלט של המסעדה, יש עוד הרבה סיבות לבקר במקום.

    המקום מעוצב נפלא, יש רצפת עץ בכניסה (ללובשות העקבים - זהירות), נחל קטן ומתחם המסעדה שקוף כך שבמהלך הארוחה יש נוף נחמד ביותר. חלק מהמתחם עדיין בשלבי בנייה אז חלק מהנוף הוא מנופים (לסופ"ש הם סודרו יחדיו והשתלבו בנוף).

    האוכל - מנות ראשונות במידה הנכונה, גם לעיקריות לא חסר. לי יצא לטעום בערך מארבע סוגי מנות אז אני יכול להמליץ על האנטריקוט, ההמבורגר, הכבדים והעוף המושחם. בסה"כ לא היו תלונות על האוכל - בעצם, לא היו תלונות בכלל. מבחינתי המקום מומלץ ביותר גם עם המחירים בתפריט הרגיל.

    יום חמישי, 23 ביולי 2009

    תפוח אדמה

    כמו ברוב ימות השבוע, בהם אנו אוכלים בחוץ, התחלנו בויכוח איפה אוכלים. הויכוח הגיע למבוי סתום והוחלט על פיצול. התל אביבים בחרו לנסות מקום חדש - תפוח אדמה. למי שמכיר, יש סניף גם באבן גבירול 54.
    בתפריט כמובן מצע של תפוח אדמה אפוי ומגוון אפשרויות לקישוט: רטבים, תוספות (פטריות, שעועית וכו') ועוד איזה כמה תבלינים. מרכיבים ואוכלים - כמה פשוט.
    התפוח אדמה עצמו גדול ומאד ממלא, במיוחד אם תוסיפו עליו גבינה צהובה. היה מושלם אם היו גם תוספות בשריות (כמו בסניף בת"א) אבל השילוב של מחיר נמוך ואוכל טוב בהחלט מאשר את המקום לביקורים נוספים.

    24 ש"ח לתפוח אדמה + 4 תוספות לבחירה.

    יום שלישי, 21 ביולי 2009

    לול

    אני הייתי משנה את הסלוגן מעוף עם אופי לעוף עם שמן. הדיל אומנם זול אבל המקום עצמו לא ממש נקי ומזכיר רצפה של תחנת דלק (אני מקווה שהם משתמשים בשמן אחר).
    לחיוב חובה לציין את ה"ריפיל" של השתייה שחבל שמסעדות אחרות לא מאמצות.
    לא היה נורא, אבל קשה לי למצוא סיבה לחזור לשם (את אותו הדיל אפשר לקנות בסופר כנראה).
    4 אנשים = תרנגול אחד פחות.

    יום ראשון, 19 ביולי 2009

    zesty

    עוד בורגר בר?! לא ממש. בפינת אבן גבירול והורקנוס מסעדה קטנה, עיצוב נחמד ותפריט בשר מפתה במיוחד.
    בתפריט הבשרים אפשר למצוא אסאדו, המבורגר אנטריקטוט ועוד מגוון מוכר של שאר חיות (כנפיים לדוגמה). ההמבורגר מגיע עם רטבים משלו וחריף בדיוק במידה הנכונה. קציצת ההמבורגר עסיסית במיוחד אך נוטפת. יש מגוון תוספות שאפשר להרכיב על הבשרים והמחירים לא בשמיים.
    הפינוק הוא המפתח כאן, המלצרית ששרתה אותנו דאגה להסביר על כל פריט בתפריט, המלצות ובסוף - כל סועד מצ'ופר בפלח אבטיח! בחום המעיק של ארצנו, זה פינוק פשוט אך מעולה. רצוי שמסעדות נוספות יקחו דוגמה איך דואגים ללקוח.

    בסיכומו של עניין - מומלץ בחום.

    כ- 50 ש"ח לסועד
    1. המבורגר אנטריקוט עם הום פרייז
    2. 1/3 בירה בעשרה שקלים (!!!)
    3. שתיה מוגזת בשמונה שקלים (!!!)

    ג'ויה

    כיוון שספגטים ברשימה השחורה שלנו החלטנו לחזור לג'ויה.
    בגדול הכל אותו דבר, האנטי פסטי שרוף אבל כל השאר טעים.
    די מחמיא שמציעים לנו יין במבצע, איך הם לא קולטים שאין מצב שנשאיר פה 60 ש"ח לאיש.
    אנחנו באים לעסקית בלי כל התוספות,
    בכל זאת זה צהריים של העבודה פלוס זה שאין לנו סיבוס פלוס המיתון פלוס שזה שאנחנו קמצנים :-)
    3 אנשים:
    2 פיצות פרושוטו
    1 פסטה

    יום שבת, 18 ביולי 2009

    פיצה דונטלו

    בפינת יהודה המכבי וויצמן נפתחה לא מזמן פיצריה חדשה. מקום קטן עם מספר מועט של מקומות ישיבה. אפשר גם לקחת אם רוצים, המחירים זהים לשתי האופציות.
    כיוון שזאת הפעם הראשונה שלי במקום, קיבלתי את ההדרכה על הגדלים והאפשרויות. עד לרגע זה אני עדיין לא מבין אם קיים הבדל בין פיצה אישית ל1/3... אולי משהו עם הזוויות :-S
    הבונוס הענק של המקום הוא מגוון גדול במיוחד של תוספות שאפשר להרכיב על הפיצה. התוספות הן ללא הגבלה במחיר סימלי עבור סוג פיצה שנבחרת. הפיצה עצמה לא מיוחדת ואף הייתי אומר סבירה מינוס. המחירים לא יקרים אבל קשה לי להציב אותם בתחרות מול פיצריות אחרות באזור.

    הערה קטנה: הודעה התלויה במסעדה מודיעה על העלאת מחירים צפויה (בעקבות סיום ההרצה ועדכון המע"מ האחרון). האם זה שווה את המחיר? ימים יגידו.

    יום חמישי, 16 ביולי 2009

    Ocean

    אחרי שלא ביקרנו כבר הרבה זמן החלטנו על צהריים בOcean.
    האמת, המקום לא השתנה בכלל. הכל אותו דבר... אפילו אפשר להגיד משעמם.
    הדיל השבועי הקבוע של מנות שרימפס כבר צריך רענון. ואם הוא כבר קבוע, אז אולי עדיף לצרף אותו לתפריט כמו שצריך במקום הדף המודפס. לא צריך יותר מדיי מחשבה כדי לחדש קצת, במיוחד שהאנשים שאוכלים במקום כבר מכירים הכל.

    כמה מילים לסיכום - האוכל עדיין שומר על רמה גבוהה, המחירים מאד הוגנים וסה"כ המקום מאד מוצלח.

    1. מנות ראשונות
      • סלט
      • טאבולה שרימפס
    2. עיקריות
      • שיפודי סלמון
      • שניצל
      • עוף בטריאקי
    3. קינוחים

    יום שלישי, 14 ביולי 2009

    ג'ירף - Resolution

    טוב, נתחיל בזה שתקופה ארוכה החרמתי את ג'ירף. המחנק, הצפיפות, הרעש, המחירים, רמת השירות, ורמת ההיגיינה היו בלתי סבירים. עמיתי לצוות שכנעו אותי שהכל השתנה (ע"פ ביקורם האחרון). כמובן שלא האמנתי להם, אבל לא היו לי אנרגיות למו"מ של 15 דקות.

    האמת? חל שיפור ניכר בתנאים. ניתן לנשום, ולא מוכרחים להחליף חולצה אחרי הארוחה, המקום מרווח יותר (אולי רק נדמה לי), והכוסות נראו נקיות. הרעש והמחירים לא השתנו טוב, האמת היא שלא ציפיתי לזה. גם השירות עדיין עצל – חיכינו כ-30 דקות למנות, ושוב ללא פיצוי. אה כן, ההצללה החדשה על החלונות אפקטיבית. למה לא עשיתם את זה קודם? זה לא שהנוף למוסך כזה אטרקטיבי.

    האוכל כמצופה.

    4 אנשים
    2 חריפות
    1 קריספית חדשה
    1 צזה

    מים מהברז לכולם
    אין מנות ראשונות

    46-54 ש"ח לאדם

    זה מזכיר לי את התלונה האחרונה:
    במחירים כאלה, אפשר לצפות למנה ראשונה ו/או שתייה קלה.

    יום ראשון, 12 ביולי 2009

    פיצה דון פדרו פתח תקווה

    אומרים שכדי לשנות את המציאות הקשה, צריך לעמוד על הרגליים ולהגיד אותה:
    ובכן: אני אריאל ואני גר בפתח תקווה.
    העיר שאפילו הפועלים הערבים מהשטחים, שבאים לעבוד על הרכבת הקלה מתבאסים לראות בבוקר,
    העיר שבה ראש העיר מושחת כמו הירשזון ואנס כמו קצב,
    העיר שבה ניתן לראות בצד אחד של הרחוב צעירה חרדית בת 18 עם שלשה ילדים ובצד השני צעירה רוסיה עם שלשה סבתות
    העיר שמשום מה יש בה יותר פיצריות מאשר ברומא.
    ובכן מכל שלל הפיצריות (וניסיתי את כולם) יש פיצריה אחת שעולה באיכותה על השאר: דון פדרו.
    המקום נקי (ניתן להבחין מחלון הזכוכית הענק בו רואים כיצד מכינים את הפיצות), הטעם מעולה, ניתן להזמין כמעט עם כל תוספת ויש גם משלוחים (יחסית מהיר).

    בקיצור: מומלץ בחום לאנשים שגרים (או התבלבלו ומצאו את עצמם) בפתח תקווה.

    יום חמישי, 9 ביולי 2009

    זוזוברה ZOZOBRA

    נודלס בר אסיאתי מבית היוצר של מוזס ועוד איזה מסעדה שאף פעם לא הייתי בה


    מזה זמן שיש לי "בטן מלאה" על זוזוברה. זה לא שאני לא הולך, פשוט הרבה
    פחות.

    עד לפני שנה זה ללא ספק היה אחד המקומות המוצלחים והעמיד תחרות יפה
    מאוד לג'ירף במגרש הפיוז'ן האסיאתי באיזור.

    מפעל אוכל מתוקתק היטב, כמעט אף פעם לא צריך לחכות כדי לשבת, אפילו
    כשמסלול ההזנקה בכניסה למקום גדוש היטב. מנות ראשונות מוצלחות, מגוון
    עיקריות שרובן מוצלחות גם בטעם וגם בגודל ובנוסף לכך הידיעה שאפשר לצאת לשם
    ב- 12:25 ועדיין להגיע בזמן לישיבה של אחת אם צריך. כמו שאמרתי המקום
    מתוקתק


    מה לעשות שבאיזשהו שלב הוחלט לעשות שינוי מאסיבי בתפריט, אולי התחלף
    השף, אולי כדי לקצץ עלויות. מה שבטוח הוא שהתוצאה הסופית הייתה ירידה
    משמעותית ברמה של האוכל והתאדות של כמה מהמנות הטובות בתפריט. בהיעדר הטעם
    מה שנשאר זה כמות הרעש, ואוכל שמגיע נורא מהר, לפעמים עוד לפני שסיימת
    להזמין. אבל זאת ההגדרה של פאסט פוד ועל פאסט פוד משלמים פחות


    שלא תבינו לא נכון, זה עדיין יותר טוב מרוב המקומות האחרים בהרצליה
    פיתוח והם עדיין היחידים באיזור שיש להם מסמאן קארי (או לפחות משהו שמנסה
    להיות דומה) שזו המנה הכי אהובה עלי ביקום כולו


    מידי פעם אני אקפוץ לבקר, בתקווה סמויה שתחזור עטרה ליושנה, רוב
    הזמן אני מעדיף ללכת לג'ירף, לחכות עוד חצי שעה לטעם של מנות המוכרות
    והטובות שהצליח לשרוד את עליות מחירי מוצרי המזון , את התחרות הקשה מסביב
    ובינתיים אפילו את המיתון




    • מיקום: שנקר

    • רעש: כמו של חדר אוכל בקיבוץ ממוצע

    • זמן בתור והגעת המנות: סופר מהיר, אפילו במושגים של היי טק

    • סדר למנות: אין

    • שירות: טוב




    5 אנשים, 46 ש"ל לארוחה

    • סלט ירקות בורמזיים

    • קארי קמבודי עיקרית (ספיישל)

    ספגטים

    אין יותר עיסקית של ה 39 ש"ח == No More Spagetim
    3 אנשים:
    0 מנות
    100% אכזבה

    יום שלישי, 7 ביולי 2009

    ג'ירף

    הגענו מוקדם בכוונה כדי להמנע מהתור אבל בגירף עדיין שומרים על המסורת של עיכוב המנות ללא קשר לעומס.
    האמת חיכנו רק איזה 20 דקות וזה יפה לסטנדארט של ג'ירף - חבל רק שלא קיבלנו פיצוי.
    על האוכל אין דברים רעים להגיד - בג'ירף האוכל טוב!
    4 אנשים
    2 חריפות
    1 קריספית חדשה
    1 מלאזית