ז'וז'וברה הרצליה

אין הרבה מה לומר חוץ מזה שעוד פעם העלו מחירים.

נכון זה רק עוד 2-3 שקלים אבל זה מזה מעצבן.

יש לאחרונה גל העלאות מחירים של כל המסעדות פה כבר אי אפשר לאכול פה בפחות מ 50 שקל!!!

אז זוזוברה - אתם מוחרמים מבחינתי עד להודעה חדשה - רק ג'ירף מעכשיו!!!

Novo Joya

מה כבר חדש פה? התפריט!

הרבה זמן שלא הלכנו לג'ויה ועד שכבר שהגענו למקום ראינו שיש שם חדש למקום. שלט אדום מחליף את הישן אבל המסעדה עצמה לא עברה שינוי (עדיין אותם שולחנות דביקים). גם התור בכניסה לא השתפר אבל יש תפריט חדש וגדול לעיון.

מבחינת המנות, אין שינוי למעט המחיר שמרקיע שחקים. עסקית ממוצעת נעה סביב 60 ש"ח והאוכל עדיין אותו הדבר. אני עדיין לא מבין את ההסבר לדרוש 60 ש"ח על מנה שכולנו יודעים שערכה הוא בערך עשירית המחיר. המקום מלא לקוחות, אבל זה בערך המצב עם כל המסעדות בהרצליה. לא משנה כמה תדרוש - הלקוחות עדיין ימשיכו להגיע.

למרות התן ביס שברשותי, אני לא רואה הצדק להגיע למקום שדורש מחירים כאלו על מנות פשוטות.

אומרים שלום לסיבוס 2

קיבלתי סיבוס חדש !!!

אומרים שלום לסיבוס

לא מדובר בביקורת על מקום אלא על מספר מילות פרידה לכרטיס הסיבוס שלי.

רק עבר חודש וחצי אבל מבחינתי אנחנו מכירים שנים, לצערי בגלל שינויים ארגוניים == קיצוצים == פיטורים לקחו לי אותך.

כנראה כבר לא נפגש שוב אבל יש סבירות גבוהה שאני אכיר חברים שלך כמו תן ביס או סיבוס עם מספר אחר.

חבר - תהיה לי חסר (במיוחד במצדה ...)

כרטיס סיבוס:

חודש וחצי

30~ ארוחות עיסקיות.

ג'ויה הרצליה

אין הרבה מה לחדש על ג'ויה חוץ מזה שהם החליט סתם ככה להעלות מחירים. פשוט מעצבן, לנו לא העלו את המשכורת! נכון שזה רק עוד איזה 3-5 שקלים אבל זה מעצבן.

רק בגלל שאין מסעדת איטלקית אחרת שווה באזור אתם לא מוחרמים !!!

מצדה הרצליה

בימים אפלים יותרשלא היה לנו סיבוס, מצדה היה מוחרם בענק. מחיר עיסקית רגילה מתחיל ב59 !!! אבל לבעלי סיבוס המחיר צונח ל45 כולל שירות. שידרוג זה מכניס את המקום לרשימת השווים ביותר.

יש מגוון של אפשרויות לעיקרית: שניצל, חזה עוף, סלטים, פסטות וכמובן יש את השייקים של הפירות - בקיצור אין מצב לצאת רעב מפה.

אז אם אתם בעלי סיבוס (נראה לי שגם תן ביס) לא לפספס! אם אין לכם אז עדיף מקום אחר, למרות שהארוחה שווה ביותר שה עדיין לא שווה 60 ש"ח.

8 אנשים (אולי יותר..)

45 למנה.

קיוטו, הרצליה

פעם ראשונה שאני מגיע לקיוטו לעסקית. בדר"כ השמועות על מחירים גבוהים הרחיקו אותנו מלהתקרב למקום. אחרי כל כך הרבה שנים באזור הרצליה פיתוח, סוף סוף נכנסו לצהריים במקום. השעה כמעט אחת בצהריים, בעוד בשאר המסעדות אנשים כבר ממתינים 30 דקות בתור, קיוטו ריק ברובו. גם עד סוף הארוחה לא הגיע המקום לקיבולת ובשיא הארוחה פחות מחצי מקומות הישיבה היו מאוכלסים.

התפריט בהחלט יקר, כנראה שהדבר הראשון ששמים לב אליו הם המחירים, שמתחילים ב-50 ש"ח לעסקית ומגוון עסקיות שמגיע עד ל-90 ש"ח. השמועה על מסעדה עם מחירים יקרים מתגלה כאמת כואבת. כבר באנו אז נאכל משהו, אולי זה באמת יהיה שווה את ההפרש משאר מסעדות האזור.

כבר בשלב ההזמנה מורגש שאם באת בשביל העסקית של 50 ש"ח אתה עלוב. המלצרית ממליצה לא לקחת מנות מהתפריט אלא לשדרג ישר לעסקית של 70 ש"ח. איזו המלצה חמה. למרות ההמלצה התעקשתי לקחת משהו מתפריט 50 ש"ח - נודלס סצ'ואן עם עוף. למרות שרשום בראש התפריט שעסקיות מגיעות עם מנת פתיח ומנה ראשונה, אנשי העסקית ב-50 ש"ח מנודים מהדיל ומקבלים אך ורק מנה ראשונה ממבחר קטן. אגב, אפשר לשכוח משתייה בעסקית, לא משנה כמה תשלמו, שתייה בתוספת מחיר. תושבי השולחן הזה מסתדרים טוב מאד עם מים (מגיעים חינם!).

מנה ראשונה הוזמן סושי, בכל זאת אמור להיות גאוות המקום. הסושי לא אכזב אפילו שהיה במינון קטן. אחרים שהזמינו עסקיות יקרות יותר - 80 ש"ח, התחילו לקבל את מנות הפתיחה והמנות הראשונות. ההרגשה היתה כמו לטוס במחלקת תיירים כשאתה יכול להציץ למחלקת עסקים... רק חיכיתי שיסגרו עלינו את הוילון בשולחן. בכלל הנושא של מלצריות עם האף בעננים תמיד משעשע... אולי שכחת שאני הלקוח?!

המנה העיקרית - נודלס סצ'ואן - לא היתה מוצלחת (הייתי צריך להקשיב למלצרית ולהזמין משהו ב-70 ש"ח). בשביל נודלס מוצלח יש מספיק מקומות אחרים בהרצליה ובמחירים סבירים יותר. אלו שהזמינו קומבינציות סושי היו מרוצים ביותר. איכות האוכל וטריות הדגים בהחלט נראים אבל בכל זאת המחיר נשמע לא הגיוני לעסקית צהריים.

לחזור? לא לחזור? הייתי מעדיף להמנע מהמקום בצהריים, אולי בשביל סושי ערב. 

וייטהול, הרצליה

נתחיל עם הפשוט - למה אין תמונות?
התשובה, אף היא פשוטה: כיוון שהושיבו אותנו במקום הכי אפלולי שאפשר למצוא. אם היינו בישיבה של המפייה הסיציליאנית, בטוח היה יותר אור.  אבל לא נורא, אם רציתם להרגיש שאתם אוכלים ארוחה אינטימית עם עמיתים לעבודה - הגעתם למקום הנכון.

מנות ראשונות גוונו בין מרק פטריות לסלט ירוק. באחד המרקים גם הופיעה תוספת של מצבור שערות - לאניני הטעם בלבד. המנה כמובן הוחלפה (הפעם לסלט, בכל זאת...). למנות עיקריות הוזמנו מנת היום ומנת כבדים. המנות נראות מוצלחות ועל הטעם כבר אפשר להתווכח. הארוחה העיסקית הזולה ביותר היא במחיר 48 ש"ח (לא כולל טיפ), שכלולים בה מנה ראשונה, מנה עיקרית ממגוון דיי גדול ושתיה קלה (מיץ או סודה).

כנראה שנאכל שם שוב, בשביל מנות נוספות בתפריט. כרטיס האוכל החדש פותח מקומות נוספים לביקורות :-)

Levis Pizza ,הרצליה

סוף סוף מקום חדש נפתח בהרצליה, האמת יש עוד כמה אבל עוד לא ביקרנו בהם.

הפיצה החדשה מציעה ארוחות קלילות ולא יקרות של פיצה או פסטה.

הלכנו על העיסקית פיצה, זה כולל שני משולשים (במציאות מדובר במלבנים) מנה ראשונה של סלט או מרק ושתייה.

לקח קצת זמן עד שהם זזו אבל אנחנו סולחים ומבינים שמדובר במקום חדש.

זה שהמוכרת לא הצליחה לחתוך את הפיצה קצת הלחיץ כי חבל לנו על השיניים אבל בסוף הגיע עזרה והפיצות יצאו לדרך.

לסיכום יצאנו שבעים ומרוצים. יש מבחר נאה של פיצות והמקום יכול להוות אלטרנטיבה קלילה לג'ויה.

2 עיסקיות של פיצה, 36 ש"ח לעיסקית.

קפה לואיז - חיפה

לאחר סיור מנהלתי עם האישה בחיפה, הוחלט על ארוחת בוקר יום שישי בעיר. חיפוש קצר באינטרנט ונפלה ההחלטה – קפה לואיז.

למי שלא מכיר את המקום (אני), או את מרכז הכרמל (גם אני), יהיה קצת קשה לאתר הנקודה. כדי לחנות צריך להגיע מסביב, והרחובות המפותלים בחיפה לא עוזרים להתמצאות. לא משנה... הכתובת היא רחוב מוריה 59.

מדובר בבית קפה שרוכב על טרנד האורגניות, ועל טהרת הבריאות. לא בדקתי, אבל יקירתי טוענת שמרגישים בהבדל.

לקחנו ארוחת בוקר זוגית – 84 ₪. בתמורה מקבלים חביתה עם תוספות (בצל, עשבי תיבול, עלי מנגולד), סלט קצוץ (או קינואה), מגש טאפאס, סלסלת לחם בריאות (טעים!!!), מיצים טבעיים שנסחטים במקום, קפה, וקינוח (טפיוקה).

האוכל היה בהחלט מושקע, ומספק.

חוות התבלינים בגלבוע

לאירוע משפחתי נסענו כולנו להופעה של פוליקר (מומלץ בחום) וההחלטה היתה להגיע לארוחת ערב בחוות התבלינים.
הנסיעה מהמרכז ארכה כשעתיים שכללה טעות ניווט קלה (לא לקחת את הפניה שמאלה לאלברקוקי!....) ועל הגלבוע מונחת מול נוף ירוק מהמם מסעדת חוות התבלינים.

המקום מעוצב כבקתת עץ גדולה, כשהכל נותן למקום מראה חמים. אפילו המזגנים במקום כוסו בעץ כדי שיתאימו לאווירה. הנוף אל מול המסעדה נשקף מכל פינה כך שאפילו במקרה והמקום מלא אורחים, עדיין יש לכם נוף (אבל בטח הרבה רעש). התפריטים לא ארוכים לעייפה ומגוון המנות אמור לספק את הדרישות.

למנות ראשונות הזמנו קרפצ'יו ולחם הבית. טעים. גם הממרחים שהגיעו עם הלחם היו מוצלחים. למנות העיקריות הוזמנו: סטייק אנטריקוט, פסטה, חזה עוף ואני הזמנתי את הסטרוגנוף. הסטרוגנוף היא מנת פילה בשמנת על מצע אורז. מאד טעים וכבר במסעדה המלצתי לאחד הסועדים שהתלבט שכדאי לקחת את המנה.

קינוחים כמובן! קרם ברולה ועוד כמה כדורי גלידות. תה צמחים שמגיע רק בקנקן, אבל טוב מאד וקפה בדואי לחובבי הטעם. יצאנו מאד מאד מרוצים. 600 ש"ח (5 סועדים) כולל טיפ, שנכלל אוטומטית בחשבון. ממליץ לנופשים באזור או למי שרוצה ליסוע כמה שעות מהמרכז לארוחה טובה.

Meatshos - מיטשוס

אחרי טיול מפרך ברמת הגולן  הוחלט על ביקור במסעדת בשרים. חיפוש קצר באינטרנט הוביל אותנו למסעדת מיטשוס.

המסעדה עמוסה ביותר (לפחות בשבת), והאורחים רובם לובשי מדים ועטורי דרגות. מומלץ להזמין מקום מראש.
האוכל היה טעים, ואפילו הילדים אכלו בשר אמיתי (יש גם מנות ילדים למתחילים). כיאה למסעדת בשרים, הבשר היה באמת איכותי.

המינוסים העיקריים היו המחיר, וזמן הגעת המנות – כ-45 דקות. בזמן שחיכינו יצאתי עם הילדים לביקור בתחנת כיבוי האש שבסמוך...

3 מבוגרים, 2 אפרוחים
500 גרם T-Bone
1 שיפוד אנטריקוט
1 סלט חסה
1 ציפס
פלטת סלטי הבית + לחם (חינם)
350 ₪ לא כולל טיפ.

וולפנייט, יהודה המכבי, ת"א

הרבה זמן שמעתי על וולפנייט בלילנבלום ולא יצא לי לנסות, אז שהחודש נפתח הסניף הקרוב באזור יהודה המכבי (פינת ויצמן) כמובן שתכננתי לנסות. המסעדה החדשה מחליפה את מטרופולין ומהווה את מסעדת הבשר היחידה על הרחוב ההומה בתי קפה.

המתחם עצמו מכיל חלל פנימי קטן ועיקר הישיבה מיועדת מחוץ למסעדה. המטבח שממוקם בתוך המסעדה מצמצם בצורה חריפה את המקום לישיבה וכמובן מוסיף רעש והמולה לאלו שבחרו (והצליחו) לשבת בפנים. נכון, המסעדה היא לא ספריה אבל אפילו כשקוראים לך לקחת את ההזמנה - יש סיכוי מאד גדול שלא תשמע.

שיטת ההזמנה: מזמינים בקופה - לוקחים בקריאה. השיטה אולי נוחה כשלוקחים קפה בארומה אבל להרים 2 מגשים עמוסים בהמבורגר, שמוגש על צלחת, יחד עם הצ'יפס והשתיה, מאמנת נפלא את יכולת המלצרות שלכם. היא גם בטוח מאמנת את המנקה של המקום כי לדעתי השיטה עלולה להוביל לריסוק מגשים על הרצפה או אף על היושבים במסעדה.

לסיכום ולהמבורגר - הזמנו את הספיישל של טקסס שהיה מאד מוצלח, ההמבורגר עסיסי מאד - טעים. הלחמניה טעימה, הצ'יפס אכיל וסה"כ יצאנו מאד מרוצים. במחיר של 120 ש"ח לזוג (2 מנות ספיישל, תוספות ושתיה) יש סיכוי טוב של חזרה לניסויים קולנריים נוספים.

מוזס, הרצליה

פעם בכמה זמן אנחנו מדחיקים את הזכרונות מתופעות הלואי של מוזס וחוזרים לביקור.
שום דבר לא השתנה וזה לטובה, לפחות לא העלו את המחירים.
משום מה המלצרית טרחה לספר לנו על האופציות למנה ראשונה שהם סלט בלבד לדיל הבסיסי כך שאין לנו הרבה ברירה.
כבר הינו מוכנים למכת סוכר של הסלט ופה הפתיעו אותנו. נגמר הסוכר במטבח אבל הלימונים היו במבצע.

הרגו אותנו עם הלימון בסלט אבל לא נישברנו אנחנו פה בשביל ההמבורגר.
לסיום היה טעים אבל עכשיו שההמבורגר מתחיל לעלות מתחילות המחשבות -למה?

3 אנשים
3 ארט בורגר

המייסדים, זכרון יעקב

טיול שבת ארוך שהתחיל בצפון גרר כמובן רעב עז בדרכנו חזרה למרכז. אחרי בירורים והצעות, החלטנו לעצור בזכרון יעקב ולבחור מהמגוון שקיים במדרחוב. למרות השעה שצפויה להיות עמוסה, המדרחוב לא היה עמוס מדיי והמקומות נראו גדושים אך עם מספר מקומות ישיבה פנויים.

התחלנו דווקא בפיצ'וטו, התפריט נראה מבטיח והמקום היה עם מספר שולחנות ריקים. אחרי המתנה של מספר דקות בכניסה רק כדי לנסות לברר על מקום ישיבה קיבלנו את ההמלצה של בעל המקום שעדיף ללכת כי השירות כרגע יכול להגיע ל-3 שעות המתנה. הוא גם הגדיל לעשות בכך שהצביע על שולחנות, שבהם נראו אנשים זועפים, והסביר "בגאווה" שאלו מחכים כבר 20 דקות ואפילו הזמנה לא לקחו מהם! אחרי המלצה כזאת חמה - פנינו ליציאה וחיפשנו מקום אחר.

בהמשך המדרחוב מצאנו את המייסדים. בית קפה - מסעדה ברחוב צדדי היוצא מהמדרחוב. ישיבה בפנים או על שפת הרחוב. באזור נחמד שלא גדוש ביותר מדיי אנשים. הזמנו המבורגר וסנדוויץ' רוסטביף - שניהם היו מוצלחים. המחירים נמוכים מאד לאזור שמושך משפחות ותיירים. אין תלונות.

כקינוח, המשכנו במדרחוב אל הגלידריה הממוקמת בסוף המדרחוב (או בתחילתו). מלאה באנשים, משפחות וילדים צורחים אבל כל זה לא הצליח לקלקל סיום מוצלח לעצירה קצרה בזכרון יעקב.

בלאק Black, סינמה סיטי

אחרי סיור מעניין שהעברנו בהדגמה של רכבים חשמליים לבית Better Place, החלטנו כבר לקפוץ לסינמה סיטי לארוחת צהריים. האופציה של בלאק נראת כאופציה היחידה הסבירה במתחם לארוחת צהריים אופיינית להייטקיסטים.

יש מספיק מקום, אין תאורה ואין עסקיות. פתיחה צולעת. כל אחד הזמין, המנות לא זולות כך שרק עבור המבורגר (בלי תוספת ובלי שתיה) תקבלו חשבון של 50 ש"ח. ההמבורגר טעים, הלחמניה נוראית. נוראית כמו לאכול לחמניה יבשה.

עם קבלת החשבון חילקנו את סכום הארוחה לכרטיסים ורשמנו כמו שאנחנו רגילים מה החיוב לכל כרטיס, בחזור החשבון לחתום, גילינו שהחיובים היו שונים ממה שרשמנו כי אין טיפ בכרטיס... לא יכלתם להודיע?

לסיכום החוויה, לא נראה שנבקר במקום שוב משלל סיבות אבל העיקרית שבהם - המקום פשוט לא שווה.

אוליב Olive, הרצליה

כבר בנסיעה היום בבוקר התחלנו לעבור על מסעדות בת"א עם ספר המשלוחים החדש שנשלח לבתים. מרפרוף קל עלינו על מסעדת אוליב ואור העניין שכבר הרבה זמן לא ניסינו מקומות חדשים באזור - הוחלט לנסות את הסניף ההרצלייני.

ממש מתחת למשרדנו, צמודה לגוטה ממוקמת המסעדה. השלט מציין סנדוויצים ופסטה אבל אפשר למצוא במקום עוד כמה רעיונות לאוכל (לא צריך להתפרע, הכוונה לסלטים או ארוחות בוקר).קראנו זריז את התפריט אך בזמן ההזמנה גילינו על מנת היום: חזה עוף בצ'ימיצ'ורי עם אורז או פירה וסלט קל בצד. השתיה היא גזוז במילוי חוזר. כיוון שמנת היום נשמעה הכי מפתה משאר התפריט, הזמנו אותה.

שיטת ההזמנה והישיבה היא לפי מספרים שתקבלו בזמן ההזמנה, קצת כמו ארקפה. נוח אם מתחשבים בסוג המנות.
המנות עצמן הגיעו מהר מאד. המנה עצמה נראית נחמד אבל לא ממש מוצלחת. במחיר כזה עדיף כבר ללכת לבר גוריון. בשביל סנדוויצים - יש את דלאנו.

לא היינו ממהרים לחזור למקום, אבל רק לשם הגיוון. המקום נכנס לרשימה.

הדסון בראסרי, רמת החי"ל

אחרי תקופה ארוכה מאז הביקור האחרון ואפילו אחרי שכתבו עבורנו אורחים, חזרתי שוב אל מסעדת הבשרים המוצלחת.
כיוון שלא היינו הזוג הכי רעב אז החלטנו לחלוק במנות. לקח לנו המון זמן להחליט על מנה מתאימה עבורנו, וכשאני אומר המון זה כמעט 20 דקות שבהם עברנו על כל מנה ולקחנו המלצות מהמלצר עד שלבסוף הוחלט על מנת פתיחה של רול סינטה בשר וספריבס לעיקרית.

אין כמעט מה לומר על המנות מלבד מוצלחות. המנות בהחלט מספיקות לבן אדם אחד אם באים רעבים. מה שיותר חשוב הוא היחס וההסברים שקיבלנו מהמלצר, שהיו מעולים. להחליט עם המלצר בדר"כ יוצר תחושה שרק רוצים לדחוף לך מנה יקרה אבל היינו מרוצים מההחלטה. דבר יותר מדהים: בסוף המשמרת של אותו מלצר מדובר, עבר הנ"ל אצל השולחנות אותם שירת ונפרד לשלום. אווירה טובה - זה כל מה שצריך.

בסוף הארוחה עוד הוספנו עוגת גבינה (לקינוח תמיד יש מקום), שגם היא היתה מוצלחת כמו כל הארוחה. סה"כ החשבון עמד על 220 ש"ח - סביר בהחלט לארוחת ערב בשרית. בחשבון בטעות חוייבנו על 420 ש"ח אבל המלצרים שמו לב יחד איתנו והתקלה נפתרה בכמה דקות.

ZUPPA תל אביב

אני לא האמנתי שהמקום הזה ישרוד כבר שנתיים לפחות, אז החלטתנו לנסות אותו לאחר הפסקה ארוכה.
הקונספט פשוט וקולע בול לערב חורפי - רק מרק.
יש סוגים מתחלפים של מרקים והאמת כולם נראים טוב.
לקחנו גולש עם פלפלים ותירס פלפלים ומנגולד, שניהם היו טובים אבל הגולש מנצח.
החיסרון הוא שזה קצת יקר, בשביל חצי ליטר שזה קופסה די קטנה משלמים בין 28 ל -35 ומזה לא יוצאים שבעים.
בשביל ליטר המחיר הוא 45 - 58 וזה האמת כבר מוגזם בשביל מרק בלבד.
אז אם אתם לא ממש רעבים זה בחורף זה אופציה נחמדה אבל אם אתם רעבים עדיף כבר ללכת למקום אחר.
עוד בונוס זה שיש כרטיסיה של מרק עשירי חינם למתמידים.

מקס ברנר הרצליה

אתחיל בברכה: ברוכים הבאים למועדון פחות מ 40 ש"ח!!!.
העיסקית החדשה של מקס ברנר פונה לכל עובדי ההייטק בהרצליה שמאסו לשלם הרבה על אוכל.
יש תחושה של מלחמה בבר גוריון השכן שמציע עסקיות באותן מחירים ואנחנו רק נהנים.
אני לקחתי את הסלופי ג'ו שהיה נחמד מאד וגם השניצל של bivas נראה לא רע (אני אקח לי כזה בפעם הבאה).
יש גם מלצרית שתפקידה הוא לנסות לשכנע אותנו לקנות שוקלדים בהנחה וכדי שנקשיב לה היא מחלקת דוגמיות בחינם.
כפי שהבנתם הלכנו על הדוגמיות בחינם אבל ניסנו להיראות מתענינים.
אז בקיצור כל הכבוד למקס ברנר!!!

4 אנשים
2 סלופי ג'ו
2 שניצל
10 כדורי שוקולד חינם

שמש, כמה שמש

מצאנו את עצמנו באבא הילל ברמת גן, גשום וקר ואנחנו מחפשים איפה לאכול חומוס, חמישה הייטקיסטים מהרצליה משוטטים חסרי אונים בטריטוריה לא מוכרת ומחפשים מקום לנגב חומוס. בסוף הגענו לשמש, מקום ששמו הולך לפניו כבר שנים רבות. סבבה אני זורם, נבדוק אם השווארמה אכן אגדית או שזה סתם עוד אבו חסן מקומי.
י
התפריט מגיע והלסת שלי נופלת, 52 שקל לעיסקית, 56 שקל לשווארמה עם "כל התוספות". בטח שווארמה גורמה אני אומר לעצמי. אני מזמין שווארמה עם מג'דרה וסלט, בדיוק כמו באבו חסן, דבק במטרה להוציא מפה פוסט שינציח את ההבדלים בין השווארמה של רמת גן לזו של הרצליה. ערימת הסלטים מגיעה ואני מגלה שצלחת חומוס קטנה זה עוד 6 שקל ויחד עם השתייה זה כבר כמעט 70 ש"ח. יפה לה לשווארמה של שמש. הלאפות זורמות חופשי בינתיים ואני מייצר לי סנדביצ'ונים של סחוג ועמבה (יאק) כי אין מה לנגב (חשבתי שחומוס זה בילט אין במקומות האלה). אחרי רבע שעה אני כבר מסתער על הצלחת. להפתעתי אין שום דבר אגדי בשווארמה, אותו הטעם בזמן האוכל ואותה העייפות אחרי.

בתור אחד שגדל על ברכי השווארמות של אגריפס בירושלים אני חייב להגיד שלא עשו עלי רושם שם בשמש, יקר ולא ממש אגדי.

מוזס משלוחים - א כ ז ב ה

היום נשארתי בביתי מה שאפשר לי לבחור ארוחה משלל האפשרויות שקיימות בת"א. תחושת הרעב הכבד שעלתה אצלי הביאה עימה את הרצון להמבורגר. החלטתי להזמין מוזס, סתם כי לא אכלתי ארטבורגר כבר הרבה זמן.

מענה טלפוני זריז, הזמנת עסקית צהריים (משום מה עסקית משלוחים עולה 55 ש"ח בעוד במסעדה זה פחות), על ההזמנה מתווסף סכום "פעוט" של 10 ש"ח - ההזמנה כבר מגיעה. המשלוח הגיע ממש זריז והקדים אותו סמס שמודיע שהשליח יצא. המתנתי רק 20 דקות למרות שהם מתחייבים לעד שעה (כי אני גר בצפון ת"א והסניף הקרוב אליי הוא במרחק 20 דקות הליכה?!).

נקודה מעניינת עם הארוחה - איך מוזס ידעו שהטעם המועדף עליי בצ'יפס הוא יבש וקר? ממש התאמה ללקוח! גם ההמבורגר הגיע קר, אבל זה ממש לא הטעם המועדף עליי. הרטבים המוכרים הגיעו גם כן, סכו"ם ותיק מגניב שיכול לשמש לקניות בסופר (אולי על זה שילמתי 10 ש"ח?).

סה"כ, מאד מאכזב. עם כל האריזה המבטיחה והמהירות, כך גם האכזבה מהאוכל. 65 ש"ח לארוחה (פלוס טיפ לשליח, כי לא נעים) שאם קופצים למסעדה מקבלים יותר בפחות כסף.

הורקנוס, תל אביב

הורקנוס הוא אחד מהמקומות הותיקים בצפון הישן, לא ממש ברור מה קסמו אבל יש לו אחלה אוכל אחלה אווירה וחרא מיקום אם אתה בא עם רכב. המקום מלא בעיקר בתושבי המקום אבל יש לו מגוון רחב של אפשרויות לצהריים.
המחירים נעים בין 40 ל 50 ויש עיסקיות במהלך השבוע אז אין שום סיבה לא לבוא ולהשאר בהרצליה שמציעה בעיקר מחירים גבוהים יותר.
2 אנשים
- נקניקיות עגל + פירה
- סלט עוף ואבוקדו

שבוע הבא אני אגרור את האנשים מהעבודה לפה! גם טיול גם גיוון וגם קרוב לי לבית :-)