טאפאס אחד העם - TAPAS EHAD HAAM

קשה להתעלם מטרנד הטאפאסים ששוטף את עירנו. אמנם לה צ'מפה החלוץ בתחום קיים כבר מלא זמן אבל עם גשמי החורף צצו כמו פטריות מקומות שממחזרים את הקונספט. המקום החם כרגע הוא טאפאס אחד העם. למה חם? אולי בגלל שתפוס שם כל הזמן ואי אפשר להשיג מקום, אולי בגלל שורת המרצדסים בחוץ, אולי זה סתם בגלל רושפלד הגאון. במרחק שלוש דקות הליכה מהבית, היינו חייבים לנסות. בקושי הצלחנו לתפוס מקום על הבר והודיעו לנו שהוא פנוי רק ל-45 דקות כך שנצטרך להזדרז. המנות לא זולות, במיוחד לא הטעימות שבינהם, אבל כמה מהן בהחלט שוות את הכסף. במיוחד אהבתי את הכבד אווז החם ואת האנשובי שאמנם מגיע בקופסת שימורים (???) אבל לא מאכזב בטעם. גם הרצועות בקר בתנור לא רעות ולא לשכוח להזמין את פרחי הצלפים, נשנוש מעולה. לרעת המקום אגיד שהוא עובד באווירת פס ייצור (סטייל פינתי בימים הטובים) ולא ממש באווירת בואו נעביר כמה שעות של דריניקם וטאפאסים. באיזור ה- 150 ש"ח לראש לשתי מנות גדולות ארבע קטנות וארבע בירות תוצרת חוץ, ממש לא זול אבל גם בהחלט לא מאכזב.

דלאנו, הרצליה

אם אתם מחפשים משהו קליל, זול ומהיר - דלאנו היא האופציה העדיפה מבחינתי.

אז אחרי שהתחלתי עם הסיכום, שלמעשה יכול באמת להספיק, רצוי להוסיף שהתפריט כולל מלבד סנדוויצים בסכומים הנעים סביב 25 ש"ח אפשר למצוא עסקיות לא רעות בכלל. בחזרה לסנדוויצים, יש מגוון רטבים, ירקות וכמובן תוספות בשריות לבחור מתוכן. המנה מוכנה תוך מספר דקות ואפילו בזמנים של לחץ, ההמתנה היא לא יותר מעשר דקות.

מהיר וזריז.

זסטי, תל אביב

שהאוכל טעים כבר אמרנו שיש מגוון של מנות אני לא זוכר אם אמרנו - אז יש.
שהשירות טוב ותמיד מפנקים במשהו כבר אמרנו.
היום יש חדשות טובות נוספות! זסטי יצאו בעיסקית סופר משתלמת של כל מנה מהתפריט ב 39 כולל תוספת אחת ושתיה.
בקיצור אחלה מקום וחבל שבהרצליה כל המקומות פלצניים ויקרנים (לא כולם אבל הרוב)
3 אנשים
3 אסאדו בורגר + פוטטו ציפס (סופר טעים) + שתיה.
+ ציפס לפינוק

שווה את האקסטרה זמן נסיעה מהרצליה!

ג'ויה - רמת החייל

חוות דעתי הינה רק לגבי העסקיות. מעולם לא אכלתי שם בערב.
לעובדי רמת החייל. אם אתם מחפשים ארוחה מהירה זה ממש לא המקום. הגעת המנות לשולחן לוקחת זמן לא קצר אבל גם לא מטורף.
מוגשת פוקצה חביבה בהתחלה.
ומנות ראשונות לבחירה אנטפסטי.. מרקים...
המנות המומלצות שלי הן:
רביולי ברוטב בטטות - רביולי במילוי מחית בטטה וגבינת סטרקינו מלוחה ברוטב שמנת, גרגירי קצח וגבינת פרמג'אנו
פפארדלה טלה- פסטה טריה שטוחה ורחבה עם ראגו של טלה ובקר, פלפלים קצוצים ועשבי תיבול.
תוסיפו 10 שקלים ותשדרגו את המשקה קל בכוס יין.
הארוחה לא זולה. עובדי המקום שעובדים עם תן ביס או יסבוסים צריכים להוסיף 20 שקלים לא כולל טיפ. עוד ביקורות ברמקול ג'ויה - רמת החייל

ביקורת זו נכתבה על ידי רמקול (טוויטר | אתר | פייסבוק)

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

שגב אקספרס, רמת החי"ל

קיבלתי המלצות רבות מחברים (וגם כאן באתר) למסעדה זו-וטוב שהיקשבתי להן ! בחרתי ללכת בגדול על זה,

והיזמנתי שלושה זוגות חברים קרובים לבלות ולחגוג שם לרגל יום הולדתי,והתוצאה סיפקה בהחלט את כולנו.

מדובר על מסעדה מיוחדת וייחודית: עיצוב פנימי חריג(עצים מלאכותיים צבועים בלבן-כולל הענפים והעלים-

שיוצרים אשליה של כיסוי בשלג...גדרות עץ נמוכים סביבם,בריכת דגים קטנה,תמונת קיר ענקית,תיקרה בשחור) שנותן את התחושה שיושבים בחוץ בערב ברחוב/שדרה בחו"ל.

ומדובר על מסעדת שף אמיתית,שהמנות מיוחדות בהרכבן והגשתן-ולמרות זאת המחירים הוגנים ולא משתוללים כמו שצפוי היה לחשוב.

לסיכום,אני מצטרף לממליצים ומאחל לכם בילוי מהנה לפחות כמו שהיה לנו.

עוד ביקורות ברמקול שגב אקספרס

ביקורת זו נכתבה על ידי רמקול (טוויטר | אתר | פייסבוק)

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

בורגוס BBB, הרצליה

עד לא מזמן מסעדת בורגוס בהרצליה היתה סניף קטן שמוקם בשדרות אבא אבן, אך לאחרונה נפתח סניף חדש, נוצץ וגדול של הרשת ברחוב שנקר (על חורבות מסעדת טיקה).

התחלנו את חיפוש הצהריים דווקא במטרה להגיע לטוני וספה אך כיוון שהמקום עדיין לא נפתח לעסקים החלטנו לנסות את בורגוס. רק לצורך הסבר והבנה, מבחינתנו להגיע למסעדת המבורגרים זה סיפור לא קטן: תמיד יש מתנגדים, תמיד זה כל כך מכביד שאח"כ אנחנו מנקרים בישיבות או כל תרוץ שתמצאו קיים אצלנו כשמדובר בהמבורגר לצהריים. הפעם זה הצליח!

חיכינו בערך 10 דקות בהמתנה לשולחן שכרגע הזמין חשבון. מה שנתן לנו הזדמנות לעיין בצורה מעמיקה בתפריט. העסקיות מאד מגוונות, יש אפשרויות לכוווווולם. מחירי העסקיות מתחילים ב-43 ש"ח וממשיכים הלאה עד 53 ש"ח. כולנו בחרנו בהמבורגר 160 ג' (כבר הוכחנו מספיק פעמים בעבר שאין לנו יכולות גיוון). מנות ראשונות: סלט, מרק וחציל בטחינה.

אני חייב לציין שאין לי מושג כמה זמן חיכינו. העברנו את ההמתנה במשחקי טריוויה ושאר שעשועים על מסך המגע שנמצא צמוד לשולחן הסועדים. האמת, הפתרון הזה יושם על ידינו בעבר בג'ירף: היינו מביאים חפיסת קלפים, משחקים כמה זמן שצריך למנות להגיע (לפחות 20 דק') והאוכל מוגש. הפתרון שלא צריך להביא את הקלפים מושלם :-)

ההמבורגר לא רע בכלל, לא מכביד יותר מדיי וסה"כ כל הארוחה היתה מוצלחת מאד. מבחינתי, אני מוסיף את המקום לרשימה של ההצעות לצהריים. רק יקח לי עוד חודשיים לפחות להצליח לשכנע את שאר הצוות להגיע שוב למסעדת המבורגרים.

מקס ברנר Max Brenner, הרצליה

בעבר מקס ברנר היה לא אהוד אצלנו בגלל מחירי העסקיות הגבוהות, אך בעקבות פתיחת מבצע עסקית חורף החלטנו לחזור ולבחון מחדש את המקום. עסקית חורף: מחיר 39 ש"ח - מרק ולימונענע - 7 מנות עיקריות לבחירה.

חוש היצירתיות והגיוון שלנו כנראה לא ממש חזק כי שלושתנו הזמנו את אותה מנה (סלופי ג'ו), שלושתנו אוהבים מרק בצל והלימונענע לא ממש משנה לאף אחד מאיתנו. הגיוון היחיד היה בתוספות אבל זה לא כזה משנה. בזמן הגשת המנות למדנו שהעסקית היא 35 ש"ח למחזיקי סיבוס/תן-ביס... אבל גם אנחנו קיבלנו את המחיר המוזל :-) (לא, זה לא קשור לבלוג).

צורת ההגשה במסעדה, כרגיל למקום, מיוחדת. כל פריט מוגש במגש משלו, בעל תא פרטי על המגש שחס וחלילה שהסלט לא יגע בצ'יפס (תועבה!). ועכשיו לרע - הסלופי ג'ו נראה קצת כאילו מישהו הקיא את הבשר על הלחמניה. המנה טעימה אבל ההתקלות הראשונה עלולה ליצור סלידה. האמת, הארוחה היתה ממש מוצלחת.

מזל שמחירי העסקיות חוזרים להיות שפויים קצת (מתחת ל-50 ש"ח), אני מקווה שמקומות נוספים יציעו תפריטים זהים. סה"כ מקום מומלץ מבחינתי, רק לזכות להביא כסף קטן כי אין טיפ באשראי.

סאטורי Saturi, רמת החי"ל

כשבחוץ הטמפרטורות צונחות זה זמן מצויין לאכול את המנה הכי טובה ברחוב: מרק טום-ים של סאטורי ( למרות שבסוף אכלתי מרק בקר).

סאטורי, ללא ספק, אחד המסעדות הטובות ברחוב.סאטורי משלבת בין מנות טובות ומשביעות, שירות טוב ( בדרך כלל) כדאיות כספית (עקרית ב- 35 ש"ח , עיקרית + שתיה ב- 39 ש"ח, ראשונה + עיקרית + שתיה 49).

עוד יתרון בסאטורי: כמעט בכל יום הם מציעים ספיישל (טוב לכאלה שלא מקובעים על מנות).

טיפים: 1. להגיע לפני 12:00 כי אחרת תאלצו לעמוד בתור
2. אם אתם לא בקטע של חריף תבקשו את המרק טום ים לא חריף.

גוטה, הרצליה - רק בריאות

צהרים. יצאנו 5 אנשים לעבר הרחוב כאשר עדיין לא נתקבלה החלטה בנושא האוכל.
לאחר שאני הטלתי וטו על זוזוברה (נו באמת, החבר'ה פה כבר הודו מזמן שהסיבה העיקרית לביקורים שלהם שם היא המארחת) ועל meat and wine, מישהו אחר הטיל ווטו על מוזס ואגאדיר, השלישי אכל כבר אתמול בפסטה מיה והרביעי אכל השבוע פעמיים בטפאו, החלטנו על ג'ירף.
אבל מה? להגיע לג'ירף בהרצליה ב12 וחצי זו פשוט לא אופציה. הגענו, אמרו לנו שמדובר בהמתנה של 20 דקות, ומיד הסתובבנו חזרה.
מה עכשיו? מישהו הציע לנסות את גוטה. יאללה, הלכנו על זה.

הגענו למקום, המציע אוכל "מהיר ובריא", ואכן - אווירת מזון מהיר, שירות עצמי, בקושי מצאנו לנו שולחן פנוי.
בעודנו עומדים בתור לקופה התחלנו לבחון את התפריט. התפריט לא מגוון וברובו מאופיין במנות מוזרות כגון "קציצות עדשים" וסוגים שונים ומשונים של קינואה. (סלט קינואה, קינואה אורגנית צבעונית...).

בחרתי בקציצות עדשים, שדווקא הפתיעו בתור המנה המוצלחת ביותר בשולחן שלנו (לעומת קציצות דגים וקציצות ברוטב עגבניות, שהיו חסרות טעם). הקציצות הגיעו לצד קינואה אורגנית צבעונית (שלא אהבתי) וסלט מוזר של חומוס מונבט וקולרבי. בשלב זה אני חייבת לציין שהצלחת שלי נראתה כמו המנה המוזרה ביותר שקיבלתי אי פעם (כמה חבל שלא צילמתי).
הסלט היה מאוד לא מוצלח, ובמהרה הציעו להחליף לי אותו (כנראה שהתרחיש מוכר להם כבר). החלפתי אותו בסלט ירוק שהפתיע לטובה - רוטב מוצלח, מעין קרוטונים וגרעינים, סה"כ סלט כייפי.

לסיכום - אנחנו לא ממש אהבנו. אני כן מוכנה לחזור לשם בשביל מנה גדולה יותר של הסלט הירוק.

ביקורת זו נכתבה ע"י שירה וינברג (טוויטר)

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

מצדה - יקרים אבל האורחים שלנו אהבו וכתבו

קור אימים בחוץ, 23 מעלות, שמש. הלכנו למצדה (לא רעיון שלי).
אני גר כבר כמה שנים 230 מטר משם אבל היום, משום מה, הייתה הפעם הראשונה. היינו שניים, ישבנו והתייבשנו. מצד שני, ארוחה עם סיבוס חוסכת 14 שקלים חדשים על התפריט, בחיים לא נפספס דבר כזה.

אחרי שהיינו יבשים לגמרי וכמעט קמנו ללכת ניגש סטודנט ולקח הזמנה. גם הוא וגם הסטודנטיות מאוד נחמדים אבל חושבים על משהו אחר. אפשר להבין אותם.

השותף שלי הזמין פטה כבד עוף (והצרפתים חושבים שהם מבינים באוכל...), טוסט ענק עם כל מיני דברים טובים ושליש טובורג. אני ביקשתי מרק עדשים (זה מה שהיה, אני מעדיף מרק אחר כי הכל מחוויר ליד מרק העדשים הבולגרי שמכינה החברה שלי רוזי), את "השניצל" (ככה היה כתוב) וכוס יין אדום.

האוכל הגיע די מהר. השותף שלי נהנה וגם אני. מרק העדשים קצת החוויר (כמובטח) אבל השניצל היה אחלה שניצל. ענק ודק וטעים. גם היין היה בסדר גמור וגם הכמות - חצי כוס גדולה. כשסיימתי אותו גם הראש שלי היה במקום אחר.

בקיצור, הסטודנטים שותים יין במטבח.

שתי מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות, שליש טובורג וכוס יין אדום. 90 שקל + טיפ. רק אם יש לכם סיבוס, כאמור.
8 בסולם יוסי האדום.

ביקורת זו נכתבה ע"י יוסי גלס (בלוג | מייל)

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

אכזבה בזוזוברה (Zozobra)

מאיזו סיבה לא ברורה, כולם נורא מיהרו לאן שהוא. REL צריך "לשדרג את קומה 5”, אדלראש מיהר הביתה, ואני לישיבה. נו טוף. אין ברירה וזוזוברה המהירה והטובה נבחרה ללא מתנגדים. אבל משהו השתבש בתכנון...

מעשה שהיה כך היה (נשבע הכל עובדות):

הגענו מוקדם באיזור 12:15, התור קצר ומבטיח. במסעדה היה ריח עשן, הנורות האדומות היו צריכות להידלק כבר אז, אבל מיהרנו זוכרים? (תקלה במטבח זוזוברות?)
הזוג שלפנינו נכנס, ואז ההמתנה החלה. לא יודע למה, אבל לראשונה חיכינו בתור למעלה מ-30 דקות. בג'ירף כבר רגילים לזה ומציעים שתייה בשלב הזה, אבל במפעל האוכל של זוזוברה לא עזרו כל הרמיזות ששיגרנו לכיוון המארחת.

לאחר שסוף סוף התפנו השולחנות אכלנו. למרות ההבטחות בכניסה, אין חדש בתפריט. הכל כרגיל, חוץ מהגרלה. כן בזוזוברה החליטו לצ'פר מישהו ב-10 מנות מסאמאו קארי או משהו כזה P:

בסוף הארוחה הגיע "פיצוי" – עוגיות שוקולד צ'יפס שמישהו רץ לקנות בסופר. נו באמת...

רק אל תתרגלו לזה טוב?

הברזל 34

מי שאכל במזאטי ז"ל , מבין את החשש שלנו לאכול במחליף שלו.
מי שלא אכל במזאטי או לא זוכר אז המקום התאפיין במנות סבירות, קצת יקרות, עם שירות איטי עד כאב ( רק הג'ירף בהרצליה איטי יותר ממנו )

החשש הראשון התבדה כאשר ראינו שהמנות לא כל כך יקרות (30-35 לעסקית).
החשש השני התבדה כאשר המנות הגיעו מהר מאד.
אבל הטעם נשאר סביר והמנות קטנות ולא כל כך משביעות.

בקיצור מומלץ להגיע רק אם אין מקום בסטורי שממול.

בר גוריון הרצליה

בר גוריון מתחיל לתפוס תאוצה אצלנו בעיקר בגלל הזריזות, המחיר הנמוך יחסית והמרחק הליכה.
מה שחשוב לזכור שאין טעם להתחכם ולנסות מנות שרק נשמעות טוב.
לכו על המנות הפשוטות - אני וbivas נפלנו עם הקבב כבש.
על החמוצים בהתחלה עדיף לדלג כי טריות והם לא הולכים ביחד, אבל חוץ מזה הכל סבבה.
4 אנשים:
2 שניצלים
2 קבבים

אלפרדו, קריית אריה

קודם נציין שיש רק 3 מסעדות בפארק (בנוסף לחדר אוכל וסלטייה של נורקייט) שלושתן שייכות לאותם בעלים – מה שטיפה פוגע בתחרות ביניהן.

אלפרדו מסעדת שף איטלקית– זוהי המסעדה הכי מצליחה בפארק - עיסקית 45: פסטה/ פיצה / דג פילה אמנון הבולט במנות האלה הוא בעיקר חוסר הטעם – באמת כאילו הגבינה בפיצה היא מטופו...
המקום עצמו נראה כמו אולם אירועים קטן ורוב פוקדיו הם דתיי פתח תקווה (בנוסף לאנשי הייטק שלא אוכלים בחדר אוכל)
בנוסף בוחרים מנה ראשונה – מרק, סלט פטריות בטמפורה וכו'

כמו כן ניתן להזמין ארוחת בוקר שם לצהריים

ביקורת זו נכתבה ע"י פילון (נשאיר אותו אנונימי)

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

איך התחלנו במצדה וסיימנו בשניצל פקטורי

התוכנית המקורית היתה לאכול במצדה, מקום שחלקנו עדיין זוכרים לו חסד נעורים מתקופות קודמות בהרצליה. התיישבנו וקיבלנו את התפריטים העסקיים שבישרו לנו שהעסקית הזולה ביותר היא בעלות 59 ש"ח ויכולה להגיע עד ל-99 ש"ח (WTF?!). בירור זריז עם מנהל המשמרת ותחנונים לקבל את אותה עסקה כמו סיבוס (המחיר צונח ל-45 ש"ח) לא עזרו והחלטנו לקום וללכת. קצת קשה להסביר את ההחלטה של מנהל המשמרת לאבד 5 אנשים רק בשביל בירוקרטיה ("רק אחרי שנסגור עם החברה שלכם עסקה תוכלו לקבל מחיר מוזל").

השעון כבר תקתק מספיק בשביל שנחפש פתרון מהיר לצהריים... אבו חסן? לא. אושיין? גם לא. סנוויץ? שלילי. לנסות את השניצל פקטורי? נו, אנחנו כבר קרובים גם ככה...

התיישבנו בחוץ, הריח בפנים לא ממש מזמין. מייד קיבלנו הסבר על העסקית (40 ש"ח), מנות היום, מרק היום (בציטוט מקור: "פצצה") ושאר האפשרויות. המנות הראשונות היו בסדר (צלחת חומוס, מרק, סלט בורגול) והעיקריות היו סבירות. מה שמוזר בתהליך שהיינו צריכים להמתין דיי הרבה זמן בשביל מנות השניצל. בעיות במפעל?

סה"כ לא שוללים את המקום, אבל עדיין הוא לא מוביל ברשימת המסעדות לצהריים. המיקום והאוכל לא ממש מוצלחים בשבילנו, אבל ניתן לכאבי הבטן שלכם לשפוט.

קפה קפה הרצליה

בגלל שלחלק מאיתנו יש חשבון לאומי דיגיטל - קיבלנו 1+1 על הקפה בקפה קפה קפה (הקפה האחרון זה סתם לבדוק אם אתם באמת קוראים), בקיצור אם יש מבצע חייבים ללכת!!!
לקחנו 4 שוקולטה במחיר של 2 והאמת היה יותר מידי, פעם באה הולכים על ההפוך רגיל.
בגדול ברגע שיש למישהו אחד את הסמס, פשוט צריך לשלוח לכל האחרים, במילא בבית קפה לא בודקים ממש את ההודעה.
אז קדימה לפני שהמבצע נגמר.

4 אנשים
4 שוקולטה

פראג הקטנה, אנחנו פה בשביל הבירה

התוכנית המקורית לצהריים היתה דווקא לבקר בבר גוריון, אבל לאור הגשם ולאור העובדה כי בר גוריון הוא מקום שאינו מסוגל להכיל יותר מדיי אנשים במסעדה עצמה פנינו לשכנה שממול - פראג הקטנה.

המקום אפלולי בערך כמו מזג האוויר שבחוץ. המיקום שלנו בחדר המשני הוביל לצרות עם ההזמנה וכמובן לעיכובים עם כל נושא אחר. המנות הראשונות (רובנו לקחנו מרק עגבניות - בכל זאת חורף בחוץ) היו חלשות, המנות העיקריות היו על גבול הטוב ולא יותר מכך. כפי שכבר אמרתי בכותרת - אנחנו פה בשביל הבירה.

מזל שההוצאה במקום היא נמוכה (באזור 40 ש"ח) אחרת לא ממש שווה את הביקור.

Levi's Pizza

אחד הדברים שהיו חסרים באיזור רמת החי"ל היא פיצריה טובה, לכן כששמענו שפיצריה חדשה נפתחה מיד החלטנו לבדוק את המקום.

ההתחלה היתה מקרטעת.
הגענו בשעה 11:50 והמקום היה ריק לגמרי.
לא היתה מוזיקה (מאוחר יותר הוציאו 2 רמקולים של מחשב).
למרות שהעיסקית פשוטה למדי ( סלט או מרק + 2 סלייסים של פיצה + שתייה = 36 ש"ח) לא היה שילוט מתאים והמוכר היה צריך להסביר את זה שוב ושוב.

אני הזמנתי מרק תרד וסלייס פיצה עגבניות ומוצרלה וסלייס אחד של פיטריות.
למרק היה טעם שנע בין תפל ללא טעים, וכבר חשבתי שזה עוד אחד מהמקומות האלה שאנחנו הולכים אליהם פעם אחת, מתאכזבים וכמה חודשים מאוחר יותר שומעים שהוא נסגר.

ואז הגיע הרגע שהכל השתנה, הרגע שבו טעמתי את הפיצה.
התחתית היתה מאד קריספית מצד אחד אך מצד שני הפיצה היתה מאד בשרנית. התוספות היו מעולות וטעימות,ובאופן כללי העיסקית מאד משביעה.

בקיצור, איזה כיף שיש פיצריה טובה באיזור

האדסון בראסרי, רמת החייל

קפצתי לביקור חברי בבלוג של ההייטקיסטים הרעבים.
חשבתי לעצמי על מה כדאי לכתוב, אני כבר מעל 8 שנים עובד פה, החלטתי לכתוב על הסלופי ג'ו של מסעדת ההאדסון. ההאדסון היא גם מסעדה הייטקיסטית אמיתית וגם היא טובה לרעבים במיוחד – הייטקיסטים רעבים.

האדסון בראסרי היא מסעדה עם אופי אמריקאי, מנת הדגל שלה לארוחת הצהריים זה הסלופי ג'ו. למי שלא מכיר הסלופי זו מנה אמריקאית קלאסית של לחמנייה גדולה מלאה בשר טחון עם רטבים מבוססי ברביקיו. הסלופי ג'ו בהאדסון מגיע לצד צ'יפס עגול ומעט ירקות ליד. המסעדה היא מסעדת בשרים והבשר אכן איכותי מאוד.
אפשר לשדרג את הסלופי ג'ו לסלופי עם פרוסת אנטריקוט דקה צרובה או עם גבינת סנט מור.. ועד מספר אופציות, שדרוג עולה בערך כ-10 שקלים. מומלץ מאוד.

בשעות הצהריים יש בהאדסון ארוחה עסקית הכוללת מרק או סלט למנה ראשונה וכוס לימונדה, והמחיר הוא מחיר המנה העיקרית. המרקים פשוט מעולים, כל יום יש מרק אחר בתפריט. הלימונדה טרייה וטבעית, עשויה עם ג'ינג'ר וגם היא מעולה.
ארוחת צהריים שכוללת סלופי ג'ו קלאסי עם מרק ושתייה תעלה לכם 49 שקלים.

מומלץ מאוד, בתיאבון.

ביקורת זו נכתבה ע"י כפיר בלוך, מנהל foodnwine ( טוויטר | פייסבוק | בלוג )

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

אווזי הרצליה

היום הייתה לנו אורחת מחו"ל והחלטנו להכיר לה את ה"מטבח" הישראלי במסעדת my goose .
באווזי הכל כרגיל - סלטים חופשי על השולחן רק חשוב לשמור מקום לבשר שהגיע מאוחר מתמיד.
תלונות אין באמת כי אין לנו שום ציפיות ואנחנו יודעים לאן הגענו.
הדבר היחידי שהיה חסר זה המתוקים ליד השתייה החמה - מה זאת אומרת נגמר? רק היום אין או בכלל?
למרות האכזבה הקלה בסיום אווזי היא עדיין השיפודייה הכי משתלמת באזור.
5 אנשים:
44 ש"ח למנה (פרגית/ כבד/שאוורמה)

מנטינה, רמת החי"ל

כמו בכל יום ש ז"ש לא מגיע הלכנו היום לאכול במנטינה.

מנטינה מציעה אוכל ביתי פשוט ומגוון ( התפריט משתנה כל יום).

היום לקחנו צלי בקר ומעורב ירושלמי. המעורב היה טעים, הצלי היה קצת חסר טעם. אבל בגדול שוב יצאנו מרוצים.

2 אנשים:
1 צלי בקר + 2 תוספות + צלחת חומוס קטנה + סלטים + שתיה קלה = 38 ש"ח
1 מעורב ירושלמי + 2 תוספות + צלחת חומוס קטנה + סלטים + שתיה קלה= 38 ש"ח

פיאנו פיאנו - מרכז G כפר-סבא

את פיאנו פיאנו, האיטלקיה החדשה במרכז G כפ”ס, רציתי לדגום מאז שגיליתי שנפתחה. לא כל יום פותחים בו באיזור אחות קטנה לבליני התל-אביבית המפורסמת. אחרי שקראתי אתהדיווח של גל גרנוב, מ- Food n Wine כבר רציתי לרוץ...

התפריט במסעדה זמני, ובשבועיים האחרונים סוף סוף התחילו עם עסקיות, אז לקחתי את ידידי שמגר והחלפנו את העסקית הקבועה שלנו בבלאק בארוחה איטלקית אמיתית.

עסקית הצהריים שווה במיוחד – תמורת 39 או 49 שקלים תוכלו לקבל מנת פסטה, פיצה, סלט או ריזוטו + פוקצ’ה ענקית ושווה + לימונדה/סודה. שווה למדי כששמים לב שבתמחור הזול מופיעות כמעט כל המנות מהתפריט.

שמגר לקח פנה עם נתחוני עוף על בסיס עגבניות, עם זיתי קלמטה ושאר דברים טובים. מנה ענקית (הוא לא סיים וש’ שלי הרוויח טייק-אווי), מיוחדת ומאד טעימה. נראה שחשבו גם על הקהל ששומר כשרות ויצרו מנה בשרית בלי שמנת/חמאה וכד’. (עסקית 39 ש”ח)

אני הלכתי על הכיוון השני לגמרי עם לינגוויני קרבונרה. הקרבונרה הגיעה עם חלמון חי בצלוחית נפרד (מראה שהחריד מעט את שמגר, ובעיקר שימח אותי), כשמשימת הערבוב הופקדה בידי! הקרבונרה היתה מעולה, והטענה היחידה שלי היא שהליגוויני היה עשוי קצת יותר מדי. אני אוהבת את הפסטה שלי אל-דנטה. גם המנה הזו גדולה למדי ומשביעה מאד. (עסקית 49 ש"ח)

יחד עם הפוקצ’ה או סלט ירוק לפתיחה, העיסקית של פיאנו פיאנו משתלמת במיוחד. אנחנו עוד נחזור. איזה כיף שיש איטלקיה שווה בכפר סבא!

ביקורת זו נכתבה ע"י מאיה שובל ( טוויטר | בלוג )

גם אתם הייטקיסטים רעבים? בואו לתרום מחוויותכם. צרו קשר במייל, טוויטר או דף החברים לפרטים נוספים.

גי'רף הרצליה

לפנק לפנק לפנק!

אז חיכנו 45 דקות לאוכל, לזה אנחנו כבר רגילים אבל היה שווה כל דקה.
ג'ירף בניגוד למקומות אחרים מכיר בחולשותיו ויודע לפצות כאשר צריך.
לפתיחה קיבלנו מנה ראשונה על חשבון הבית ולסיום המארחת הבטיחה סוף נעים.
למרות שחלק מאיתנו התאכזבו שקיבלנו בסוף קינוח לפיצוי, היה שווה את השעה ורבע שהיינו שם.

לפנק לפנק לפנק!

4 אנשים:
2 חריפות
1 קיסרית
1 פיליפינית

דלנו הרצליה

הרבה זמן לא ביקרנו פה וחבל. ההי לייט של המקום הם הסנדביצים להרכבה עצמית עם תוספות כמו רוסטביף או מיטבולס, כמו כן יש מגוון ארוחות כמו פסטות וסלטים. המחירים הם סבירים וזה בדיוק המקום לבוא את אתם לא מתים מרעב ורוצים לשלם פחות מ 40 ש"ח. מאד חשוב לזכור לא לבוא בשעות העומס כי התור בלתי נסבל והבלגן חוגג.
2 אנשים:
2 סנדביץ רוסטביף 29 ש"ח.

ארוחת בוקר במוסקט, אודים

מאז תקופת עבודתי בפולג לפני מספר שנים אני שומר מקום מיוחד לבית הקפה מוסקט במושב אודים. המקום משולב עם חנות אך בית הקפה ההומה בדר"כ באמהות טריות הוא גולת הכותרת (הרי בשביל זה יש ביקורת).

תפריט האוכל מגוון מאד וגם אם לא מגיעים לארוחת בוקר, יש מספיק מנות אחרות לבחור מתוכן. אני ממליץ על מנות הקדרה, לפחות בפעם הקודמת שאכלתי שם המנה היתה מאד מוצלחת. תפריט הבוקר מסתיים ב-12:58 (הומור פנימי, מי שמבין - מבין) וכולל מוזלי אישי, לחם שנאפה במקום, מגוון ממרחים, סלט אישי טרי, 2 ביצים לבחירה ושתיה קלה וגם חמה. המחיר לזוג 86 ש"ח.

לטעמי, הארוחה מעולה. הלחם הטרי שנאפה במקום ושלל הקונפיטורות, גבינות ושאר ממרחים מהווים פתיחה מוצלחת לקראת ההמתנה למנה הראשית. המוזלי האישי הוא גם מעדן פשוט, אך טעים. למנה העיקרית, ביצים לבחירתכם, אפשר להוסיף 2 תוספות וסלט אישי שמגיע יחדיו. ארוחת בוקר כפרית - יאמי.

לסיכום, מומלץ מאד למי שגם ככה מבקר באזור לקניות באיקאה. ותגידו ש"הייטקיסטים רעבים" שלחו אתכם - זה לא יעזור לכם בכלום אבל לפחות אנחנו נקבל איזו מילה טובה :-)

Yellow הרצליה

Yellow הוא המקום שלנו לארטיקים, אפשר כמובן לקנות שם עוד מלא שטויות אבל אנחנו באים לארטיקים.
אין עסקיות, אין מלצרים אין מארחת אבל יש ארטיקים וגם קרטיבים וקסטות.
3 אנשים:
1 ענבים
1 דובדבן
1 קסטה

בר גוריון

יש מקום חדש בהרצליה אז כבר יש סיבה למסיבה. לא ממש זכור לי מה היה שם קודם אבל כנראה שזה לא משנה.
ממש מול מקס ברנר ופראג הקטנה נפתח סניף של בר גוריון.

מזג אוויר נעים לתקופה גרם לנו לשבת בחוץ. המקום דיי מלא אבל יש מקומות פנויים. סרקנו את התפריט זריז וישר קופץ הסכום הנמוך של העסקיות. יש מצב לצאת עם ארוחה בפחות מ-50 ש"ח! נראה גם שהצוות כל כך מעוניין להצליח שכולם מחייכים וקופצים לעזור.

האוכל - מנות ראשונות קצת מאכזבות. חבל שהמרק עדיין לא בעונה כי כנראה הוא היה משפר את החוויה. המנות שהזמנו נראו טוב וכך גם הטעם. שתי מנות חזה עוף ומנת ניוקי היו מוצלחות, לא צריך יותר. בעצם, יש יותר... יש גזוז! לא יודע למה, אבל המשקה הפשוט הזה קונה אותי. זאת ועוד, השרות היה כל כך מתוקתק שסיימנו לאכול ממש מהר. להזכירכם, אנחנו לפעמים מחפשים לשרוף זמן ;-)

הדבר היחיד שהציק ואפילו ביאס היה בתשלום. נכון, מחיר הארוחה היה 37 ש"ח לסועד אך טיפ אי אפשר להשאיר באשראי. לך תמצא עכשיו כסף קטן... מצאנו, שילמנו. אנחנו עוד נחזור.

אווזי הרצליה

לאחר התלבטות קצרה, ומחוסר אופציות נוספות הכרענו לנסות את אווזי.
ערן וadlerosh וויתרו על הסושי וביבס שהיה מבואס אחרי ששמע שלמישהו אחר בחברה יש מגבר יותר טוב משלו הצטרף אף הוא.
לאחר דיון קצר עם המלצרים קיבלנו את "העיסקית" שכוללת:

סלטים חופשי (כולל חומוס) + פלאפל + ציפס + שתיה (לימונדה)
שיפוד (פרגית, כבד...) או שווארמה בצלחת
קפה או תה + בקלאווה.

סה"כ 43 ש"ח לאדם לפני טיפ. האוכל טוב יחסית לזאנר ובשפע.

בא לי קוסקוס

דבר ראשון, שם גאוני ופשוט, אני מציע ברוח הדברים לג'אפניקה לשנות את השם ל - "בא לי כאב בטן".
המקום מציע מספר סוגים של קוסקוס (לבן, מלא, צהוב) עם תוספות שונות כמו ירקות, בשר וכו'.
מקום פשוט טעים וזול, המחיר לא עובר את ה 30 ש"ח ולא תצאו רעבים משם.
בינתיים רק אלו שעובדים בת"א (או בבית במקום לנסוע להרצליה) יכולים להינות ממנו וחבל.
2 אנשים
2 קוסקוס מרקש
1 שתיה
56 ש"ח

ג'אפניקה

כמעט כל חג מביא איתו את חול המועד. כל בעל מסעדה מביא כל חול מועד את המנטרה למה אין יותר עסקיות בתקופה זו.

הכל התחיל מזה שערן רצה סושי. בגלל שRunning Sushi עדיין בוטו אצל adlerosh אז התפשרנו על ג'אפניקה. ezbz הגיב בפרצוף גועל אבל החלטנו לתת למקום הזדמנות. גם ככה אין הרבה אפשרויות סבירות לסושי בהרצליה פיתוח.

המקום חצי ריק, התיישבנו במהרה ובאותה מהירות הודיעו לנו שאין עסקית השבוע. ביקשנו לשאול את המנהל ואולי לשמוע הסבר או לקבל הקלה על הגזרה (לא גזרה כזאת רעה כי גם ככה העסקיות של ג'אפניקה לא מועילות). עוברים להם 10 דקות, מופיע מלצר שבא לקחת הזמנה - שוב ביקשנו לשמוע מהמנהל איזו תשובה. עברו עוד 10 דקות... המנהל הנכבד הסכים להזיז את עיסוקיו (רק הוא ואלוהים יודעים מה הם עיסוקיו). תשובה כל כך לקונית וכל כך אנטיפטית מזמן לא שמענו אבל רק לסיכום ההסבר - ההחלטה היא רשתית וזהו.

כמו שכבר אמרתי, העסקיות הן לא ממש יתרון אז בחרנו מנות סושי מהתפריט הרגיל. 5 קומבינציות, כמה זמן זה אמור לקחת? גם הניחוש הכי פרוע לא יוביל אותכם ל-40 דקות המתנה לסושי (!!!). מעולם לא היינו קרובים יותר לקום וללכת אבל הרי החלטנו לתת הזדמנות. בירור קל עם המלצר: "עוד כמה שניות" (מעניין באיזו יחידת זמן עובדים במקום).

קיבלנו רק 4 קומבינציות, הבאה כבר בדרך... בנתיים אוכלים את מה שיש והאמת - סובלים. הסושי ממש לא טוב. עוברים להם עוד 15 דקות והקומבינציה האחרונה ממענת להופיע. אחרי שכבר רוב הסושי נאכל בשולחן המנה הופיעה והוחזרה כי כבר עדיף שלא היתה מופיעה בכלל. החשבון גם לקח ארוכות להופיע, כמובן עם טעויות, עוד זמן לתקן, עוד זמן לחייב...

פשוט נורא, כמה עצבים אפשר לקבל ממסעדה שמחשיבה את עצמה כאופנתית. אוי, כמה שאני שונא אותם עכשיו.

השופטים

אני פשוט אוהב את המקום הזה. אין כמעט מה להוסיף.

טוב, אז יש איזה כמה דברים להוסיף. המקום נראה ומרגיש כמו פאב שכונתי, אני מעדיף את הישיבה בחוץ, על המדרכה, מאשר בשולחנות בפנים. הבירות מהחבית מוגשות בצורה שכונתית: כל כוס פנויה ולא משנה מה כתוב עליה או מה הזמנת. אבל למי זה באמת משנה אם רשום גינס והוא יודע שהוא הזמין סטלה?!

תפריט האוכל מגוון ודיי מוצלח, בדר"כ אני בוחר בטוסטים השונים אך הפעם גנבתי מספר טעימות ממנת הנקניקיות וגיליתי שאף היא מוצלחת. כמובן שלא צריך לצפות לרמה של מסעדה אך לפאב כמו השופטים, האוכל שומר על רמה מכובדת ביותר.

אבן גבירול, פינת השופטים. למי שאוהב להתחכך בסלבריטאים בשקל, המקום משמש להם מקום מפגש לעיתים תכופות (ויסלח לי מוני מושונוב, אתה לא מהם). למי שאוהב פאב פשוט שאפשר לשוחח עם החברים - מקום מצוין.

פראג הקטנה

פראג הקטנה משתייכת למועדון "ארוחה ב40 שקל" המכובד אבל זו לא הסיבה היחידה שהתחלנו לחבב את המקום.
האפשרות לשתות בירה במחיר מצחיק באמצע היום (במיוחד לפני ישיבה ארוכה/מעיקה/כל ישיבה) היא הסיבה מספר 1.
האוכל סביר ביותר אבל משחק תפקיד שולי כמו שהסברתי.
למה מסעדות אחרות פה באזור שהאוכל שלהם גם ככה לא משהו יוסיפו בירה ב 5 שקל? אנחנו מבטיחים לבוא לנסות.
4 אנשים:
4 מנות פשרוק... כלשהן
4 בירות!!!

מסעותינו בהרצליה (או איך בסוף שוב הגענו לזוזברה)

אחרי צום ואחרי שנכנסו לאופוריה קלה בעקבות פרסום הכתבה בדה-מרקר חיפשנו מקום לחגוג.
התכנון המקורי היה ג'ויה, מהמקומות האהובים עלינו ובדר"כ לכל אחד מאיתנו יש כמה מנות אהובות כך שלפחות הסכמה היתה. אבל הטעות התחילה בזה שיצאנו בשעה 12:30... למעשה השעה העמוסה ביותר במסעדות האזור והסיכוי למצוא מקום שואף לאפס.

הגענו לג'ויה, המארחת נתנה הערכה של 30 דקות המתנה - טוב, תודה. הלאה, אולי ננסה שוב את טפאו, שנמצא אצלנו בחרם ארוך, ממש ליד. ניגשנו לטפאו, עיינו בתפריט - אין שינוי במחירים - אין שינוי בחרם. זוזוברה? זוזוברה.
מגיעים לזוזוברה, התור מתחיל במדרכה! מה קורה היום?! קפיצה זריזה למוזס... גם שם כמובן מלא. חזרה לתור בזוזוברה.

אחרי בערך 10 דקות המתנה כבר התיישבנו במקום. אין סדר למנות - אין סדר לאנשים. כל אחד עם המנה שלו (אני עם צ'אפצ'ה). מרוצים, זריז. כל כך זריז שהחלטנו על טיול קל: ארטיק בyellow.

ספגטים הרצליה

עוד לא יצאנו לאוכל אבל אני רק מוודה שכולם זוכרים:
No Spagetim For You
אז על תחשבו על זה אפילו!!!

אל תתחילו איתי Ocean

כמו שנאמר כאן בעבר – אין על Ocean.

בכל זאת, הביקור האחרון היה קצת צולע:

לאחר ויכוח קצר של 30 שניות ביבס נכנע והוחלט שהולכים ל-Ocean. מכיוון ש-REL החליט לבגוד בנו, לא נותרו מתנגדים.

כמו תמיד, התקבלנו ע"י המארחת תוך שניות, אך המסעדה הייתה מפוצצת והוצע לנו לשבת על הבר.

נראה לכם???

הפרצופים החמוצים שלנו הובנו, וקיבלנו הבטחה לעבור לשולחן תוך 5 דקות. כמו שאני תמיד אומר לילדי: "הבטחות צריך לקיים". תכף נחזור לזה...

לאחר הריטואל הקבוע: “יש לכם סיבוס?”, “לא אבל יש לנו הסכם", “אתם בטוחים?”, “כן, תבדקי שוב", “טוב אמרו לי שזה בסדר, אבל תשלחו פקס", “כבר שלחנו 2”... “ואנחנו גם מקבלים קינוחים...", וכו' וכו'... נלקחו ההזמנות.

כעבור 8 דקות הגיעו הראשונות. אנחנו עדיין על הבר. זו אולי ההזדמנות להציע למי לשלא רוצה לראות איך מכינים את האוכל והשתייה להימנע מהמיקום. לי הספיק רק לראות את הברמן מוזג את האייס-תה ממכלי הפלסטיק העתיקים (סבון כלים?). לדברי ברז, התה היה מG@!ל.

כאשר עמיתי סיימו את הראשונות, הופיעה לפתע המלצרית והודיעה שהתפנה שולחן. אני עוד לא סיימתי אבל ננטשתי ע"י ה-so-called חברים לעבודה שלי. אבל אפשר להבין את זה – סוף סוף התפנה השולחן הנכסף. תודה שקיימתם את ההבטחה. טוב, כמעט.

לאחר 10 דקות בשולחן הופיעו העיקריות. אני קיבלתי אחרון – אל תנסו להתחכם ולהחליף את הפירה באורז.

...גם את הקינוח קיבלתי אחרון...

לבסוף, על מנת לקלקל לגמרי את הרושם הטוב שהצטבר אצלנו, הוחלט לחייב אותנו בסכום לא סביר בכרטיס האשראי. חשבתם שהייטקיסטים רעבים לא בודקים את החשבון? בניסיון השלישי, המלצרית הצליחה גם לבטל את החיוב המופרך, וגם להביא לנו קבלות על הפעולה.

עדיין לא מצדיק חרם, אבל בהחלט מעצבן.

ספגטים הרצליה

האמת לא אכלנו שם היום אבל רק רצינו להזכיר שהחרם בתוקף!

פויה ספגטים, פויה!

אני זוכר את ספגטים מההתחלה, כשהם היו המסעדה האיטלקית הכי טובה בירושלים. מקום עם חצר כיפית ואוכל טעים, אך לדאבוני בסופו של דבר המסעדה הלכה בדרכה של ארומה והפכה למיני תאגיד שהדגש בו הוא יותר על הרווחים ופחות על האיכות. מה לעשות שהטרנד הזה לא מקובל על הייטקיסטים רעבים. מי שעוקב כבר קרא שהרומן שלנו עם ספגטים בעבר היה רצוף אכזבות. אז מה בעצם הבעיה פה?

אז ככה... דבר ראשון אנחנו מצויידים בחמישה בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב בעלי יכולות לוגיות מתקדמות ואחרי ארבע פעמים אף אחד מאיתנו עוד לא הבין איך בדיוק עובדת העיסקית. השלט בחוץ מכריז על 39 ש"ח, בפנים הדברים מסתבכים. האנטיפסטי כלול רק בחלק מהמנות כמנה ראשונה ובשאר הוא בא בתוספת של 12 ש"ח (!). בחלק מהמנות השתייה כלולה ובשאר רק מים מהברז. מבולבלים? גם אנחנו!

חלק מהעיסקית נסגרות על 40 ש"ח וחלק על 60 והתחושה היא בעיקר שמנסים להשחיל אותך.

דבר שני, אוי לה לקמצנות באוכל. גם בראשונות (ככתוב בתורת העיסקיות: סלט חסה ועגבניות לא יכיל שני חצאים של עגבניית שרי בודדה, עגבניות זה ברבים) וגם בעיקריות המנות קטנות והרוטב בקמצנות. ממש ביזיון ולא שווה את הכסף של המנה.

הכי גרוע, הטעם, ממש על הפנים וכמו שערן תמיד אומר, איכות זו לא מילה גסה. אם אתם לוקחים את אותו סכום כמו פסטה מיה והטעם שלכם הרבה פחות טוב, למה שההייטקיסט הרעב יבוא אליכם דווקא?

לסיום אגיד שנראה שממש לא אכפת לאף אחד במסעדה. מקסימום סניף אחד נסגר, אחר נפתח. זה שהמקום כבר מזמן לא מצדיק את הקיום שלו לא מפריע לאף אחד. פויה על הקמצנות, איכסה על האוכל. חרם בריבוע.

פראג הגדולה פראג הקטנה

לפני שלושה שבועות היית בפראג, המון שנים רציתי לנסוע, אמרו שהיא נורא יפה. השמועה שיש הופעה של רדיוהד בפראג הפכה את כל עניין הנסיעה לבלתי נמנעת.היה נורא כיף ועכשיו שחזרתי אני מחפש חלופות, גם לרדיוהד וגם לאוכל של פראג. אז למי שלא מכיר בפינה נסתרת בהרצליה יש מסעדה לא קטנה בכלל שנקראת "פראג הקטנה" המקום נראה קצת כמו פאב אירי חשוך מה שמוסיף לאוטנתיות של החוויה .למקום שני חדרים גדולים מה שאומר שאף פעם לא תחכו בתור כדי לשבת. התפריט מכיל שלל מנות שלא יביישו מסעדה צ'כית מן המניין וכולל שני סוגי גולאש, כבדי עוף, סטייק סלמון ועוד. גם במנות הראשונות לא חסר גיוון ויש דג הרינג, חביתיות תפוח אדמה ואמנטל ופטה כבד עוף. מה שמפתיע במנות העיקריות הוא המחירים שרובם עומדים על מתחת ל-40 ש"ח. בתוספת של 5 שקלים תקבלו שליש בירה (קוזל או סטארפרומן, כמה חבל שהפילסנר לא כלולה במבצע הזה) ואם בא לכם להתפרע אז חצי ב-7. בקיצור חמישים שקל יצאתם עם מנה ראשונה עיקרית ובאזז של קצת בירה, לא רע בכלל. האוכל טעים ואמנם השילוב של בירה וגולש לצהריים עלול ליצור אצלכם רפלקס נימנומי משהו, אבל זה ללא ספק שווה את החוויה (הכי כיף בימי חמישי שאווירת הסופשבוע בפתח ואז גם הקונספט של להשתכר קצת בצהריים פחות מרתיע). עכשיו רק צריך להביא את רדיוהד לארץ ואני אהיה מאושר.

ספגטים הרצליה

הם נישברו! הלחץ שלנו עבד והם החזירו את העיסקית של ה 39 ש"ח (זה לא באמת 39 אבל בסוף זה יוצא סביר, הסברים בתגובות ישנות...). בקיצור עם hugry techies לא מתעסקים, הציבור שלנו (12 איש) מצביע ברגלים!
האוכל עצמו בסדר גמור, עדיף לא לנסות את האלפרדו כי rel מכין את זה יותר טוב וגם זה יוצא קצת יותר זול.
4 אנשים:
2 מיטבול
1 פונגי
1 אלפרדו

Pasta Place אבן גבירול 142

למה אין מקומות כאלה בהרצליה? פשוט, טעים ולא יקר.
המקום מציע רק פסטות ברטבים שונים, יש גם קינוחים אבל אנחנו הסתפקנו באספרסו כקינוח.
בנוסף יש 30 אחוז הנחה על כל התפריט (לא כולל שתיה) ולכן שווה ביותר.
2 אנשים:
2 פסטות
2 בירה שחורה
2 אספרסו קצר
77 ש"ח !!! (איפה בהרצליה אוכלים שני אנשים במחיר כזה? פלאפל מישל זה לא אוכל...)

zozobra

לקח לי קצת זמן, אפילו דיי הרבה, אבל אחרי שכבר התלוננו על שינוי התפריט - מצאתי מנה שאני אוהב בזוזוברה!
המנה, צ'אפצ'ה, עם אטריות בווק עם חריפות במידה שאני אוהב. אחרי נסיונות דיי רבים על התפריט החדש, אני מאמין שנמצאה המנה הנכונה. בטח עוד חודש-חודשיים הם ישנו את התפריט ונדפקנו שוב.

אין סתם מה להוסיף על חווית המהירות והתקתוק המדהים של המקום. רק שאם פעם התלוננו על ריח בג'ירף (כבר מזמן אין), אז זוזוברה הוא הממלא מקום. הריח החזק של המטבח, שגם ככה פתוח לצפיה, מברך את הנכנסים עוד לפני שמגיעים למארחת. דבר נוסף הוא הרעש.... המקום רועש יותר מהרחוב! מזל שהמלצרים מצליחים לשמוע את ההזמנות.

בכל אופן, לפסקת סיכום שכזאת, אם חיפשתם לבזבז זמן בהפסקת הצהריים - חפשו מקום אחר. פה סיימנו לאכול אחרי 25 דקות.

ciao bella

אם כבר הגעתם לחור עולם של פרברי סיינט פאול במינסוטה מן הסתם כדאי לכם ללכת לאיזה מסעדת סטייקים טובה ולתקוע איזה מנה 600 גרם ספייר ריבס בנוסח המיד ווסט שתפיל אתכם יופי יופי. אחרי הכל בזה מינסוטה מתגאה, בבשר, והאמריקאים אוהבים הרבה ממנו (יש אשכרה סטייק של קילו בתפריט - מנה לבן אדם אחד). הפעם בעצת המארח שלי החלטנו ללכת דווקא על מסעדה איטלקית שנקרת צ'או בלה.

המליצו לי לנסות דג שנקרא WALLEYE FISH עשוי בנוסח מילנסה שזה במילים אחרות שניצל דג. ההצעה הייתה בסגנון אם לא אכלת כזה כאן אז לא באמת היית במינסוטה כך שלא ממש הייתה לי ברירה. הדג היה ממש לא רע אפילו שבסך הכל מדובר בסוג של שניצל.

מחיר:

כרטיס טיסה: 1200$
השכרת רכב: 30$ ליום אחד
מחיר המנה פלוס שתי כוסות יין וסלט: 32$

סה"כ 1262$

במחיר הזה יכולתם לקחת משפחה של שישה נפשות לערב של שחיתות במול ים בנמל, מה יותר שווה זה אתם תחליטו

כרם זיתים - רמת הנדיב

הלכנו לטיול ברמת הנדיב. המקום מהמם ביופיו, נקי, מזמין, והכניסה חינם!!!
למי שלא מכיר הפארק נמצא בין זיכרון יעקב לבנימינה - כקילומטר דרומית לזכרון על כביש 652.

כעבור כשעה האפרוחים פצחו בציוץ "אני רעב, אני רעב, אני רעב". למזלנו יש במקום קפה מסעדה בשם כרם זיתים.

המסעדה נמצאת בצמוד למצפה המשקיף אל הים, ולמתקנים מושקעים לילדים. הנוף מדהים, והמתקנים אידאליים לילדים שאינם מסוגלים לחכות לאוכל.

המסעדה עצמה מאוד ידידותית לילדים - על השולחן מונחת כוס עם גירים, והילדים מוזמנים לצייר על המפיות. לא יכולתי להתאפק וציירתי גם :-). בהרצליה זה לא היה קורה...

האוכל מושקע, וטעים. יש מנות ילדים, והן אפילו טעימות.

למרות שהמקום היה מלא, השירות היה מצויין. למסעדות בהרצליה יש בהחלט מה ללמוד.

לסיכום, חוויה משתלמת. בהחלט עדיף על מקדונלדס:

2 מבוגרים, 2 ילדים

1 פילה סלמון משובח, 64 ש"ח.
1 מנת ילדים - פיש אנד ציפס (הספיק לשניהם), 36 ש"ח.
1 הפוך
2 לימונדות
מוס משהו (לא זוכר את השם, אבל נעלם תוך 10 שניות).

סה"כ 163 ש"ח.


בואו לצפון, עזבו אותכם מהמחנק.

עריכה:
אליעד עמר העיר את תשומת ליבי לעובדה שהמסעדה סגורה בשבת. כמו כן שימו לב לשעות הפתיחה של הפארק (מצויין באתר).

זסטי - תל אביב

החלטנו על מעשה נועז - לנסוע לעיסקית בעיר הגדולה, במילא פה בהרצליה אנחנו מחכים לפעמים 10 דקות רק להיכנס ועוד 20 דקות לאוכל אז למה לא.
על זסטי כבר כתבנו דברים טובים וחשוב לציין כי יש עיסקית משתלמת ב 45 ש"ח, המקום שומר על רמה ומקבל 5 כוכבים.
אז עזבו אתכם ממוזס ואגדיר, יש בחור חדש בשכונה (טיפה רחוק אבל שווה):
2 המבורגר אסאדו - מעולה
1 חזה עוף + פירה

עסקית באל גאוצ'ו חיפה

יום חמישי בצהרים, אחרי ספא מפנק בדן כרמל, אני ואשתי שקלנו את צעדנו הקולינרים והחלטנו על סטייק באל גאוצ'ו.
המסעדה ממוקמת ברחוב יפה נוף ממול מלון קראון פלאזה.

העסקית כוללת במחיר המנה העיקרית גם מנה ראשונה, שתיה ולחם שום.

מנה ראשונה: כנפיים (8 יחידות), נקניקיית צוריסוס ולחם שום עשוי במקום.
עיקרית: סטיק אנטריקוט 250 גרם, תוספות תפ"א אפוי, ציפס + סלט ארגנטינאי
שתיה: לימונדה, סודה.

הבשר היה איכותי ביותר, וכך גם המנות הראשונות (ניתן לבחור במקום הנ"ל נקנקיות חריפות או אימפנדס)
המקום נעים עם נוף מרהיב למפרץ חיפה והשירות אדיב.

סה"כ 89 ש"ח לאדם.

נונה

אחד מהדברים החביבים עליי בת"א הם בתי הקפה שגם באמצע שבוע עבודה עדיין מלאים. כאילו עיר שלמה לא עובדת וכולם מעבירים יום כיף יחד בטיול באבן גבירול או דיזינגוף. הפעם עצרתי לצהריים בנונה. בית קפה שממוקם על אבן גבירול ממש ממול לג'ירף.

אז לגבי צהריים... נא לא לצפות לאוכל בכמויות, מדובר בתפריט סלטים או סנדוויצים. לקחנו טוסט קובני וכריך רוסטביף. לכל כריך אפשר להוסיף איזה מנה צידית (סלט, עוד סלט או תפו"א אפוי) במחיר סימלי. הכריכים פשוט טעימים, לא מגדל של ירקות ובשר וגם לא חתיכת לחם מרוחה. אין לי תלונות על כלום, שני הבולסים בארוחה הביעו הנאה מרובה מהאוכל שקיבלנו.

המלצתי למי שלא מכיר, ללכת לנסות. למי שמכיר - מכיר. רק לא לשכוח, המקום ממוקם על ציר תנועה ראשי כך שרעש רחוב נמצא בתפריט. יש כאלו שיגידו שזאת חוויה עירונית...

Moses

מבחינת ההייטקיסטים הרעבים, להגיע למוזס זה סוג של הגשמת חלום. פעם בכמה חודשים מצליחים לארגן הצבעה כוללת לאשר הליכה למקום. ההתנגדות היא לא בגלל האוכל או התור אלא פשוט שאחרי ארוחה במקום מורגש צורך עז להניח את הראש על המקלדת ולקום אחרי שעה עם אחד המקשים מודבק למצח.
מבחינת אוכל, לא באמת צריך להסביר שוב. יש סלט כמנה ראשונה, ארטבורגר כמנה עיקרית ועוד איזה תוספת בצד. ההמבורגר הכי טוב שיש ועוד ועוד.

לא צריך לתת פה ביקורת על האוכל אלא על המאוורר הענק שהציבו ליד הסועדים. זה לא סתם עוד מאוורר תעשייתי שיכול לשמש בניסוי מנהרות רוח אלא משולב עם מים! מעניין מי הגאון שחשב שסועדים יחשבו שזה מהנה לחטוף יריקה מהמאוורר בכל סיבוב שהוא מבצע. ההרגשה של טיפות קרירות היא אולי נחמדה אבל לא מתאימה למסעדה.

לחווית אשקלונה בלב הרצליה פיתוח, הגיעו בהמוניכם (אה, יש גם אוכל טוב)!

פסטה מיה

בגדול האוכל בסדר, חבל שדי יקר והשירות קצת איטי (אולי יותר מקצת) , וגם שהמזגן לא ממש עבד.
בתור מקום לארוחת ערב הייתי חוזר לפה, אבל בעצם בערב אין מצב שאגיע לפה אני גם ככה נמצא פה מספיק שעות במשך היום.
ולסיכום: התוספת מחיר לא ממש שווה פעם באה - גוי'ה.
5 אנשים:
5 פסטות.

אבו חסן

אפשר לקבל את הרושם שמסעותינו בחיפוש אחר העיסקית המושלמת לוקחים אותנו רק למסעדות "הגורמה" באיזור אך אין זה נכון כלל. גם ההייטקיסט המצוי תוקע איזה מנת שווארמה או פרגית אחת לכמה זמן ובקטיגוריה הזו ואבו חסן היא אחת מתחנות ההאבסה השולטות. אין פה מה להפסיד, WYSIWYG בשפה שלנו. 35 ש"ח ואתה מקבל סלטים ופיתות לפתיח, א-לה קרטה, ומנה עיקרית שבד"כ כוללת מג'דרה, פרגיות או שווארמה, וסלט. הכל בכמויות שייגרמו לך לזחול בדרך חזרה למשרד, ולמנמנם אחרי שהגעת, אחלה דיל.

השבוע צבאנו על המסעדה כדרכנו בקודש ואת פנינו הפתיע הלוק החדש של אבו חסן, קירות וורודים, חרסינות מעוצבות. וואו, שיק-שווארמה-שוק. אבל ההפתעה האמיתית הגיעה עם המנות העיקריות. ערימת המג'דרה הצתמצמה לכדי דוגמית עצובה בפינת הצלחת ובמרחק ניכר ממנה אחותה, ערימת הסלט מייבבת בפניה השנייה. סרט טורקי. מה אתם רפאל? צלחות ענקיות עם מנת אוכל גלמודה במרכז? כנראה שהחליטו שהלקוחות הפעם יישלמו על הדז'יין החדש במקום. לא לוקח.

פשששוווייט! שריקה. כרטיס אדום. אבו חסן יצא מהמשחק.

ג'אפניקה

למי שמכיר ולמי שלא. ג'אפניקה בירמיהו פינת אוסישקין, סניף נוסף של הרשת המצליחה.
מנת הדגל, הג'אפנקו, אותו סושי מטוגן שמוסיף הרבה עניין במנות הסושי המקובלות. יש כמובן קומבינציות מסורתיות בתפריט ומנות אורז או נודלס אבל העיקר במקום הוא כמובן הסושי.

הזמנו כמה קומבינציות, ג'אפקנו, מנת איטריות וכמה מנות ראשונות.
לצערנו, ולצער המנהל שבא להתנצל, היתה תקלה בגז ולכן לא התאפשרה מנת האיטריות. המנה הראשונה - שיפודי שרימפס - היתה דיי חלשה וסלט ירוק (בעצם סלט עם רצועות עוף) היה לא ממש סלט ולא באמת הכיל עוף.
הסושי, כרגיל למקום, היה מעולה. אני אישית מעדיף את הסניף ברמת החייל אך הרמה נשמרת גם בסניף זה.
מבחינת המחיר, המקום לא יקר. על שלל מה שהזמנו שילמנו סכום של כ-200 ש"ח.

לביקור, רצוי למצוא חניה באזור או לנסות את רמת החייל. מבחינת תפוסה - שני הסניפים הנ"ל מלאים כמעט תמיד ורמת האוכל גבוהה. לטעמי, הסושי של ג'אפניקה הוא מהטובים בת"א.

זוזוברה

אין מה לחדש, המנות בסדר, לכל אחד יש מנה אחת שהוא אוכל מהתפריט החדש, השירות מהיר וכן אנחנו מכירים את המסעדה (עובדים פה מלפני המסעדה) ואנחנו יודעים:
אין סדר למנות !!!
4 אנשים:

• בנקוק היט
• צאו מיין
• 2 מסמן קארי
  

חומוס בהדונס

יום חם. חם מאד. יום נוראי לטיול רגלי על דיזינגוף, אבל הרעב מכה והתיישבנו בבהדונס (לא רחוק מפינת ארלוזרוב).
המקום קטן במיוחד, כמה שולחנות בפנים, מעט יותר בחוץ. התפריט פשוט במיוחד - חומוס. למרות הפשטות, כל אחד מאיתנו לקח מנה אחרת מהתפריט: חומוס פטריות, חומוס עם הרבה טחינה ואני הלכתי על השילוש הקדוש של גרגרים, פול וטחינה.

כל מנות החומוס הן במחיר אחיד של 21 ש"ח. מגיע עם מספיק פיתות ותוספת של סלט קטן עדיין בגבולות המחיר הסביר.
סניף פלאפל צמוד, שמוחזק ע"י אותם בעלים של בהדונס, משדרג את הארוחה עם צ'יפס ופלאפל. אולי כדאי שיהיו יותר יצירתיים ויגוונו את התפריט עם האופציה שכבר כולם מכירים.

מה כבר אפשר להגיד על האוכל?! חומוס. לא היה רע בכלל, יצאתי מרוצה ושבע. השותפים לארוחה טענו שהפעם יצא חומוס דליל מדיי. שווה לנסות שוב בימים נעימים יותר.

הדסון בראסרי

בניסיונות למצוא מסעדה לבראנצ' ברמת החייל, שהתחילו במארי אנטואנט (נסגרה) ואז עברו לסנטה פה (גם נסגרה) ובמקום האחרונה נמצאת כיום מסעדת הדסון בראסרי.
מהמלצת המלצר אפשר להבין שתפריט הבראנצ' לא מומלץ אבל אחרי התפלפלות לא קטנה, משום מה הומלצו מנות דווקא מתפריט הבראנצ' - בכל מקרה, אולי היה עדיף לנטוש את הברנאצ'. מתפריט הבראנצ' לקחנו בנדיקט הדסון וסטייק "ניו יורק" בגריל ומנת "סלופי ג'ו" מהתפריט הרגיל.
כל המנות כוללות בשר והרבה בשר כך שרעבים בטוח לא תצאו. רצוי לא להסתכל בצלחות של אחרים כי כמעט תמיד תמצאו מנה שנראית יותר טוב ממה שמונח מולכם. משולחן של 3 אנשים, כל אחד רצה את המנה שהאחר אוכל (הדשא של השכן...).

המקום יקר אך לא בצורה נוראית והשרות נפלא. למרות כל זאת, יש בי הרגשה שלא הייתי חוזר למקום בזמן הקרוב, קשה להצביע על משהו מיוחד פשוט הרגשה שהביקור היה חד פעמי לעונה.

Take-Away ממקס ברנר

ט' באב ולא ממש השקענו בחיפושים. החלטנו על לקחת משהו ולחזור לאכול במשרד. הגענו למקס ברנר ובחנו את התפריט.
בעסקית של 49 ש"ח ניתן למצוא בעיקר כריכים או סלט אך אם רוצים ממש אוכל נפרדים מסכום של 56 ש"ח לפחות (יש גם עסקיות יקרות יותר אבל חבל אפילו לנסות). אגב, המחיר זהה ליושבים וללוקחים כך שאולי פה היתה הטעות הראשונה שלנו.
האוכל - המנות גדולות ובהחלט ברמה גבוה ומשביעה. גם אם לא ממש התלהבתי מהמנת השניצל שלקחתי, סה"כ האוכל היה טוב מאד. הפלוס הגדול הוא השתיה המגיעה בעסקית, שהיא פשוט מעולה - גרניטה צהובה (לימונענע גרוסה עם קרח) או סמוזי כתום (שיק יוגורט עם מנגו וקינמון). וכמובן כמובן - יש קינוח שוקולד עם קצפת.
האריזה היא גם משהו מיוחד לציין, כל מנה וצלחת הTA שלה. אריזה פשוט נוחה ושומרת על הרמה הגבוהה.

למרות כל החוויה קשה להמליץ על מקום שהעסקית בו במחיר כה גבוה (יש מקומות יקרים אף יותר אבל זה לא ממש תירוץ). מתי נחזור למחירי העסקיות השפויים יותר? אולי גל המסעדות שנסגרות באזורי הייטק מרמז שהייטקיסטים לא רק מחפשים אוכל טוב אלא גם מחיר סביר...

עד העצם (Airport City)

אני אתחיל עם הערה: הארוחה היתה כלולה בשבוע "שף תאכל" אז לא רק שהיה אוכל מעולה, היה גם מחיר מפתה.

פעם ראשונה שלי במתחם הAirport City. מקום ענק, לא משולט בצורה הכי נוחה אבל מהסתובבות קלה, שלא לומר הלכתי לאיבוד עד שראיתי את השלט של המסעדה, יש עוד הרבה סיבות לבקר במקום.

המקום מעוצב נפלא, יש רצפת עץ בכניסה (ללובשות העקבים - זהירות), נחל קטן ומתחם המסעדה שקוף כך שבמהלך הארוחה יש נוף נחמד ביותר. חלק מהמתחם עדיין בשלבי בנייה אז חלק מהנוף הוא מנופים (לסופ"ש הם סודרו יחדיו והשתלבו בנוף).

האוכל - מנות ראשונות במידה הנכונה, גם לעיקריות לא חסר. לי יצא לטעום בערך מארבע סוגי מנות אז אני יכול להמליץ על האנטריקוט, ההמבורגר, הכבדים והעוף המושחם. בסה"כ לא היו תלונות על האוכל - בעצם, לא היו תלונות בכלל. מבחינתי המקום מומלץ ביותר גם עם המחירים בתפריט הרגיל.

תפוח אדמה

כמו ברוב ימות השבוע, בהם אנו אוכלים בחוץ, התחלנו בויכוח איפה אוכלים. הויכוח הגיע למבוי סתום והוחלט על פיצול. התל אביבים בחרו לנסות מקום חדש - תפוח אדמה. למי שמכיר, יש סניף גם באבן גבירול 54.
בתפריט כמובן מצע של תפוח אדמה אפוי ומגוון אפשרויות לקישוט: רטבים, תוספות (פטריות, שעועית וכו') ועוד איזה כמה תבלינים. מרכיבים ואוכלים - כמה פשוט.
התפוח אדמה עצמו גדול ומאד ממלא, במיוחד אם תוסיפו עליו גבינה צהובה. היה מושלם אם היו גם תוספות בשריות (כמו בסניף בת"א) אבל השילוב של מחיר נמוך ואוכל טוב בהחלט מאשר את המקום לביקורים נוספים.

24 ש"ח לתפוח אדמה + 4 תוספות לבחירה.

לול

אני הייתי משנה את הסלוגן מעוף עם אופי לעוף עם שמן. הדיל אומנם זול אבל המקום עצמו לא ממש נקי ומזכיר רצפה של תחנת דלק (אני מקווה שהם משתמשים בשמן אחר).
לחיוב חובה לציין את ה"ריפיל" של השתייה שחבל שמסעדות אחרות לא מאמצות.
לא היה נורא, אבל קשה לי למצוא סיבה לחזור לשם (את אותו הדיל אפשר לקנות בסופר כנראה).
4 אנשים = תרנגול אחד פחות.

zesty

עוד בורגר בר?! לא ממש. בפינת אבן גבירול והורקנוס מסעדה קטנה, עיצוב נחמד ותפריט בשר מפתה במיוחד.
בתפריט הבשרים אפשר למצוא אסאדו, המבורגר אנטריקטוט ועוד מגוון מוכר של שאר חיות (כנפיים לדוגמה). ההמבורגר מגיע עם רטבים משלו וחריף בדיוק במידה הנכונה. קציצת ההמבורגר עסיסית במיוחד אך נוטפת. יש מגוון תוספות שאפשר להרכיב על הבשרים והמחירים לא בשמיים.
הפינוק הוא המפתח כאן, המלצרית ששרתה אותנו דאגה להסביר על כל פריט בתפריט, המלצות ובסוף - כל סועד מצ'ופר בפלח אבטיח! בחום המעיק של ארצנו, זה פינוק פשוט אך מעולה. רצוי שמסעדות נוספות יקחו דוגמה איך דואגים ללקוח.

בסיכומו של עניין - מומלץ בחום.

כ- 50 ש"ח לסועד

1. המבורגר אנטריקוט עם הום פרייז
2. 1/3 בירה בעשרה שקלים (!!!)
3. שתיה מוגזת בשמונה שקלים (!!!)
   

ג'ויה

כיוון שספגטים ברשימה השחורה שלנו החלטנו לחזור לג'ויה.
בגדול הכל אותו דבר, האנטי פסטי שרוף אבל כל השאר טעים.
די מחמיא שמציעים לנו יין במבצע, איך הם לא קולטים שאין מצב שנשאיר פה 60 ש"ח לאיש.
אנחנו באים לעסקית בלי כל התוספות,
בכל זאת זה צהריים של העבודה פלוס זה שאין לנו סיבוס פלוס המיתון פלוס שזה שאנחנו קמצנים :-)
3 אנשים:
2 פיצות פרושוטו
1 פסטה

פיצה דונטלו

בפינת יהודה המכבי וויצמן נפתחה לא מזמן פיצריה חדשה. מקום קטן עם מספר מועט של מקומות ישיבה. אפשר גם לקחת אם רוצים, המחירים זהים לשתי האופציות.
כיוון שזאת הפעם הראשונה שלי במקום, קיבלתי את ההדרכה על הגדלים והאפשרויות. עד לרגע זה אני עדיין לא מבין אם קיים הבדל בין פיצה אישית ל1/3... אולי משהו עם הזוויות :-S
הבונוס הענק של המקום הוא מגוון גדול במיוחד של תוספות שאפשר להרכיב על הפיצה. התוספות הן ללא הגבלה במחיר סימלי עבור סוג פיצה שנבחרת. הפיצה עצמה לא מיוחדת ואף הייתי אומר סבירה מינוס. המחירים לא יקרים אבל קשה לי להציב אותם בתחרות מול פיצריות אחרות באזור.

הערה קטנה: הודעה התלויה במסעדה מודיעה על העלאת מחירים צפויה (בעקבות סיום ההרצה ועדכון המע"מ האחרון). האם זה שווה את המחיר? ימים יגידו.

Ocean

אחרי שלא ביקרנו כבר הרבה זמן החלטנו על צהריים בOcean.
האמת, המקום לא השתנה בכלל. הכל אותו דבר... אפילו אפשר להגיד משעמם.
הדיל השבועי הקבוע של מנות שרימפס כבר צריך רענון. ואם הוא כבר קבוע, אז אולי עדיף לצרף אותו לתפריט כמו שצריך במקום הדף המודפס. לא צריך יותר מדיי מחשבה כדי לחדש קצת, במיוחד שהאנשים שאוכלים במקום כבר מכירים הכל.

כמה מילים לסיכום - האוכל עדיין שומר על רמה גבוהה, המחירים מאד הוגנים וסה"כ המקום מאד מוצלח.

1. מנות ראשונות
• סלט
• טאבולה שרימפס
  
2. עיקריות
• שיפודי סלמון
• שניצל
• עוף בטריאקי
  
3. קינוחים
   

ג'ירף - Resolution

טוב, נתחיל בזה שתקופה ארוכה החרמתי את ג'ירף. המחנק, הצפיפות, הרעש, המחירים, רמת השירות, ורמת ההיגיינה היו בלתי סבירים. עמיתי לצוות שכנעו אותי שהכל השתנה (ע"פ ביקורם האחרון). כמובן שלא האמנתי להם, אבל לא היו לי אנרגיות למו"מ של 15 דקות.

האמת? חל שיפור ניכר בתנאים. ניתן לנשום, ולא מוכרחים להחליף חולצה אחרי הארוחה, המקום מרווח יותר (אולי רק נדמה לי), והכוסות נראו נקיות. הרעש והמחירים לא השתנו טוב, האמת היא שלא ציפיתי לזה. גם השירות עדיין עצל – חיכינו כ-30 דקות למנות, ושוב ללא פיצוי. אה כן, ההצללה החדשה על החלונות אפקטיבית. למה לא עשיתם את זה קודם? זה לא שהנוף למוסך כזה אטרקטיבי.

האוכל כמצופה.

4 אנשים
2 חריפות
1 קריספית חדשה
1 צזה

מים מהברז לכולם
אין מנות ראשונות

46-54 ש"ח לאדם

זה מזכיר לי את התלונה האחרונה:
במחירים כאלה, אפשר לצפות למנה ראשונה ו/או שתייה קלה.

פיצה דון פדרו פתח תקווה

אומרים שכדי לשנות את המציאות הקשה, צריך לעמוד על הרגליים ולהגיד אותה:
ובכן: אני אריאל ואני גר בפתח תקווה.
העיר שאפילו הפועלים הערבים מהשטחים, שבאים לעבוד על הרכבת הקלה מתבאסים לראות בבוקר,
העיר שבה ראש העיר מושחת כמו הירשזון ואנס כמו קצב,
העיר שבה ניתן לראות בצד אחד של הרחוב צעירה חרדית בת 18 עם שלשה ילדים ובצד השני צעירה רוסיה עם שלשה סבתות
העיר שמשום מה יש בה יותר פיצריות מאשר ברומא.
ובכן מכל שלל הפיצריות (וניסיתי את כולם) יש פיצריה אחת שעולה באיכותה על השאר: דון פדרו.
המקום נקי (ניתן להבחין מחלון הזכוכית הענק בו רואים כיצד מכינים את הפיצות), הטעם מעולה, ניתן להזמין כמעט עם כל תוספת ויש גם משלוחים (יחסית מהיר).

בקיצור: מומלץ בחום לאנשים שגרים (או התבלבלו ומצאו את עצמם) בפתח תקווה.

זוזוברה ZOZOBRA

נודלס בר אסיאתי מבית היוצר של מוזס ועוד איזה מסעדה שאף פעם לא הייתי בה


מזה זמן שיש לי "בטן מלאה" על זוזוברה. זה לא שאני לא הולך, פשוט הרבה
פחות.

עד לפני שנה זה ללא ספק היה אחד המקומות המוצלחים והעמיד תחרות יפה
מאוד לג'ירף במגרש הפיוז'ן האסיאתי באיזור.

מפעל אוכל מתוקתק היטב, כמעט אף פעם לא צריך לחכות כדי לשבת, אפילו
כשמסלול ההזנקה בכניסה למקום גדוש היטב. מנות ראשונות מוצלחות, מגוון
עיקריות שרובן מוצלחות גם בטעם וגם בגודל ובנוסף לכך הידיעה שאפשר לצאת לשם
ב- 12:25 ועדיין להגיע בזמן לישיבה של אחת אם צריך. כמו שאמרתי המקום
מתוקתק


מה לעשות שבאיזשהו שלב הוחלט לעשות שינוי מאסיבי בתפריט, אולי התחלף
השף, אולי כדי לקצץ עלויות. מה שבטוח הוא שהתוצאה הסופית הייתה ירידה
משמעותית ברמה של האוכל והתאדות של כמה מהמנות הטובות בתפריט. בהיעדר הטעם
מה שנשאר זה כמות הרעש, ואוכל שמגיע נורא מהר, לפעמים עוד לפני שסיימת
להזמין. אבל זאת ההגדרה של פאסט פוד ועל פאסט פוד משלמים פחות


שלא תבינו לא נכון, זה עדיין יותר טוב מרוב המקומות האחרים בהרצליה
פיתוח והם עדיין היחידים באיזור שיש להם מסמאן קארי (או לפחות משהו שמנסה
להיות דומה) שזו המנה הכי אהובה עלי ביקום כולו


מידי פעם אני אקפוץ לבקר, בתקווה סמויה שתחזור עטרה ליושנה, רוב
הזמן אני מעדיף ללכת לג'ירף, לחכות עוד חצי שעה לטעם של מנות המוכרות
והטובות שהצליח לשרוד את עליות מחירי מוצרי המזון , את התחרות הקשה מסביב
ובינתיים אפילו את המיתון

• מיקום: שנקר


• רעש: כמו של חדר אוכל בקיבוץ ממוצע


• זמן בתור והגעת המנות: סופר מהיר, אפילו במושגים של היי טק


• סדר למנות: אין


• שירות: טוב

5 אנשים, 46 ש"ל לארוחה

• סלט ירקות בורמזיים


• קארי קמבודי עיקרית (ספיישל)

ספגטים

אין יותר עיסקית של ה 39 ש"ח == No More Spagetim
3 אנשים:
0 מנות
100% אכזבה

ג'ירף

הגענו מוקדם בכוונה כדי להמנע מהתור אבל בגירף עדיין שומרים על המסורת של עיכוב המנות ללא קשר לעומס.
האמת חיכנו רק איזה 20 דקות וזה יפה לסטנדארט של ג'ירף - חבל רק שלא קיבלנו פיצוי.
על האוכל אין דברים רעים להגיד - בג'ירף האוכל טוב!
4 אנשים
2 חריפות
1 קריספית חדשה
1 מלאזית

פינתי

כבר בביס הראשון הבנתי שהיום אני צריך עיתון לשירותים. בנקודות החיוביות אפשר לומר כי לא חוסכים שם בכמויות וגם בשמן.
הניסיון להסביר לצוות העובדים שאנחנו לא עובדים ב"סיבוס" או "תן ביס" לא צלחו וסגרנו על זה שאנחנו עובדים בחברת כרטיסי אשראי כל שהיא. רק אם יתלו תמונה שלנו אוכלים שם ליד התמונה של ביל קלינטון נשקול לחזור לשם.

5 אנשים (35 ש"ח לארוחה):

• מוסקה * 3
  
• שניצל * 2
  

Toma

מקרה שהיה כך היה...
פאב בחצר, צמוד לבית ציוני אמריקה. מחירים נאים, מיקום וסידור טוב (אולי חוץ מהשירותים שמצריכים החתמת דרכון).
10 אנשים חוגגים יום הולדת. שותים, אוכלים מרכלים ועושים את הנונ-סנס הקבוע.
הכל יכל להיות מושלם עד להגעת החשבון... סך ההזמנות של יושבי השולחן נקבע על 400 ש"ח אך משום מה הובאר לנו שאנו חייבים לשלם 500 ש"ח (מינימום 50 ש"ח לאדם). לא עזרו שיחות ושכנועים ("חוקי המקום... משקאות איכותיים..."), הדרך היחידה היתה להוסיף 100 ש"ח ולסיים את הפארסה.

כך אבדו למקום 10 מבלים ובשאיפה אף יותר...

Moses

הפעם בהרצליה....
מלבד תחושת השינה שמלווה כל ארוחה במוזס, המקום פשוט מעולה.
התחלנו בכלל בדיון הקבוע וכל אחד הציג את הוטו שלו. באופן לא מובן, קיבלנו החלטה על מוזס (סוף סוף! לוקח לי חודשים להצליח לשכנע על מוזס). מפליא עוד יותר שהיו אפילו מספר מקומות ישיבה פנויים ולא חיכינו אפילו דקה.

זאת ועוד, בשאר היום התארגנו על גלידה (סיפור אחר) אז היה יום חוויה (קייטנה?) מבחינתי.
כן ירבו.

5 אנשים (46 ש"ח לארוחה)

• סלט צנון וחסה
• ארטבורגר עם תוספת בצד
  

המסעדה הלבנונית

בינתיים בקצה השני של היום. bivas, adlerosh וREL האב הצעיר.
נוסעים באוטובוס, רחוקים מאיילון.
הרעב עוצר אותנו. לאבו-גוש פונים.
בטלפון כבר הזמנו, המקומות שמורים.
לקחו אותנו מיד למסעדה הלבנונית.
לכבש לא היה אפילו שניה לנשום.

עד כאן הנסיון שלי להוציא שיר, אבל לפחות הפואנטה: המסעדה הלבנונית באבו-גוש. אחלה מקום, פינוקי סלטים מעולים, שיפודים ממבחר ידוע ומוכר וכמובן קינוחים - חוייה. במיוחד שאחרי כל זה מישהו אחר נוהג ואפשר לישון. לEran שפיספס, אני בטוח שהיו בורקסים איפה שהיית ;-)

19 אנשים (על חשבון החברה... הסתדרנו!)

פלאפל מישל

לקראת ההכנות ליום טיול בירושלים ולמסעדה הלבנונית שלאחריו חיפשנו מקום למנה קלילה.
פלאפל מישל, הבחירה הרגילה לבעיה הנ"ל....
פינת אבא אבן ושנקר כמה מדרגות ודוכן פלאפל נפרס לפניכם.
בהתחשב בשמן מתקופת המנדט וכמה נקודות שמעולם לא זכו לנקיון, האוכל טוב. צרבת קלה לא הורגת.
כל העסק הוא לא יותר מ-20 ש"ח (במונחים של הרצליה.... חינם). זה לא משביע יותר מדיי, אבל מי שצריך משהו קטן לדרך - אחלה מקום להעביר את הרעב.

עיסקית בחסילון

לאחר תקופה העדרות ארוכה, הוחלט (ברוב זעום) לנסות שוב את חסילון.
מהתפריט די מגוון. ניתן לבחור בין מספר רב של מנות עסקיות במחירים שונים הכוללות מנה עיקרית + 2 תוספות + שתיה.
אני בחרתי בדג לבן עם שום ציפס וסלט. בסה"כ לא רע בכלל.
נשמעו קולות לא מרוצים מכיוון bivas ו eran שקיטרו על העוף בסגנון תאלנדי והאורז בהתאמה (אבל הם תמיד מתלוננים...)
בכל אופן יצא 51 ש"ח כולל טיפ.

ארוחת בוקר בגיליס

בוקר יום שבת... אני ער! מי בכלל היה מאמין. נוסעים לנמל ת"א לאכול ארוחת בוקר. הנמל עמוס לעייפה, פשוט מטורף איך המקום הזה מצליח למשוך כל כך הרבה משפחות לאותה נקודה.
גיליס ממוקמת ממש במרכז הנמל, מזח 25. עיצוב מרווח והחלון הענק הפונה לים ממלא את המקום באור שמש ונוף מעולה. המסעדה מלאה עד אפס מקום, אבל לא מורגש עומס והצוות מריץ הכל דיי חלק.
עד כאן התשבוחות, עכשיו לתלונות... ממתי ארוחת בוקר שכל מה שיש בה זה אומלט (גם לא כזה אומלט מוצלח), גבינה, ריבה וקפה צריכה לעלות 79 ש"ח?! אם בעל המקום מצא תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אולי כדאי שלא יכין מהן חביתה.

5 אנשים (79 ש"ח!!! לסועד)

1. מנה ראשונה
• שתיה קלה
• לחמניות עם ריבה
2. מנה עיקרית
• מבחר סוגי אומלטים
• יש גם כריכים אם רוצים במקום
3. קינוח
• שתיה חמה
  

ספגטים הרצליה

מכירים את התרגיל החשבוני שאומרים לכם לבחור מספר, להוסיף שבע ולהפחית את המספר שבחרתם?
נכון יוצא שבע?
ובכן התפריט העסקי של ספגטים עובד באותה השיטה. בוחרים מנה מהתפריט ובחישוב מתמטי מסובך (אין לי מספיק יחידות כדי לפרט) יוצא שמקבלים מנה עסקית באותו המחיר. משתלם.

מנה ראשונה: מרק בטטה, די מוצלח (שלחו לגויה את המתכון...)
מנה עיקרית: פונגי - שמנת, פיטריות ובייקון (אופציה). בהחלט שווה ובעיקר משביע (שוב גויה, שמעתם? משביע)

המחדל היחידי שמצאתי היה השתיה, בד"כ בעיסקיות מים הכוונה למינרלים לא מהכיור (סליחה מהברז), לימונדה\אשכוליות הכוונה לטבעי לא תרכיז של עסיס.

Ocean

בציפיה להצלחה בטוחה, פנינו לOcean. בדר"כ המקום לא מאכזב, מצ'פר ולכל אחד יש את המנה הקבועה שלו. הפעם, כנראה כולם הבינו שהם מציעים את העיסקית הכי משתלמת באזור, המקום היה עמוס לעייפה, דברים לא תקתקו כמו תמיד אבל לפחות האוכל היה ברמה הקבועה.

מדהים שהמסעדה הזאת שורדת כל כך הרבה זמן, אבל אולי זה בגלל שהם לא מעלים מחירים בטיעונים לא קשורים ("החומרים עולים יותר..."), הם לא מתרצים שרות לקוי ובעל המסעדה חייכן גם ברגעים שכולם שיגעו אותו על זה שהקינוח מאחר בכמה דקות.

אני מקווה שעוד מסעדות באזור יהיו מחוייבות ללקוחות הצהריים שלהן כמו שהן דואגות ללקוחות הערב.... בכל זאת, אנחנו עוד יכולים לכתוב על זה בלוג :-)

3 אנשים (42 ש"ח למנה)

1. מנות ראשונות
• מרק עגבניות
• טאבולה שריפס
• סלט פאטוש
2. מנות עיקריות
• 2 מנות שיפודי סלמון
• שניצל עוף
3. קינוחים (!!!)
• טרמיסו
  

Take-Away מאגאדיר

לאור המיתון והמשבר בענף, ימי רביעי הפכו אף הם לימי אוכל מהבית. היום לי אין (אני עצלן בנושא) ולכן החלטתי ללכת על אופציה נוספת.
בניגוד לEran שחובב אוכל מהסופר, החלטתי לנסות את השרות של אגאדיר.
המתנה זריזה (המסעדה דיי ריקה מאנשים, כולם נטשו למחוזות אחרים) וחזרה לאכול במשרד. המבורגר לא להיט אבל עדיין איכותי ומשביע. רצוי לשפר את הלחמניה.

לסיכום, זול, מהיר וטעים. אם אתם חובבי בשר בצורת המבורגר, אולי כדאי לנסות מקומות אחרים.

אדם בודד (42 ש"ח)

• המבורגר 160 גרם עם ביצת עין
  

ג'ויה

אני כבר לא זוכר למה הלכנו לשמה, אולי בגלל שהם בין היחידים שלא העלו מחירים או בגלל שהמקום שומר על רמת האוכל שלו כבר שנים. האוכל טעים אבל תמיד יש את התחושה של צרבת בדרך במיוחד אחרי הפיצות אבל בסוף הכל בסדר.

3 אנשים (מחיר ממוצע 45 לעסקית לא כולל טיפ ותורידו לכל הרוחות את האבטחה!!!)

• טליאטלה עוף - מישהו מצא שם פעם עוף?
• פיצה אורטלנה
  
• פיצה נפוליטנה
  

לאכול בסופר

כמו שזה נשמע.

לפעמים שוכחים להביא אוכל מהבית בימים של אוכל אמיתי, או שפשוט התעצלנו להכין. אין הרבה אופציות במקרים כאלה. אפשר לוותר, אפשר ללכת לאכול לבד, אפשר לנסות להסתדר עם סלט, ואפשר להביא אוכל מוכן מהסופר או מדודי. על דודי נדבר בפעם אחרת.

הקפטריה בסופר מזכירה קצת חדר אוכל של קיבוץ. כאן מתרכזים כל פועלי הרצלי פיתוח, וכמה מזכירות (אה, מנהלות משרד) מהחברות בסביבה. למי שהדימוי הזה לא מספיק אבל למד בטכניון - זה כמו מסעדת דה-ז`ור (דה-ג'וק).

ניתן לאכול במקום (למי שלא מתבייש) וניתן לקחת אוכל הביתה (אה, למשרד). כל זה תמורת סכום סמלי של 36 ש"ח. לא הרבה במונחים של הרצליה פיתוח. מי שלוקח אוכל החוצה מקבל חמגשית מהקלקר הכי עבה והכי לא ידידותי לסביבה שיכלו למצוא. יש שמועות שזה ישתנה בקרוב. בכל מקרה, אל תעיזו לחמם את זה במיקרו - זה מסרטן. המתקדמים, לוקחים אוכל במשקל. זה יוצא בערך 10 ש"ח פחות - עסקה מאוד משתלמת בימים של מיתון.

המנות די סטנדרטיות (עבור חד"א קיבוץ, נו):

• סלט ירקות / חומוס/ סלק - תיכף נחזור לזה...
• מרק - בתוספת מחיר.
  
• פחמימה - כמו במילואים
  
• עוף בגריל / שניצל / תבשיל עוף (20%) בירקות (60%) ושמן מכונות (20%) / קובה/ וכו'.
• שתיה קלה.
  

בזמן ההגשה מומלץ להתעלם באלגנטיות מתנאי ההיגיינה - טוב אין חדש פה, אנחנו כבר רגילים מג'ירף. הבחור שמגיש את הסלט אינו מגיב לאף שפה. תשתמשו באצבע, את זה הוא מבין.

לסיכום, לא מומלץ אם יש ברירה. אם אין אז יש להקפיד להגיע לפני ה-rush hour של הצהרים - לפעמים התור מגיע עד לקופה המהירה.

צהריים בג'ירף

יום חמישי בגירף זה בדרך כלל 20 דקות מחכים בחוץ, 30 דקות מחכים לאוכל, ושבוע מכבסים את הבגדים מהריח אחר כך הבונוס הוא ב"פיצויים" של מנות ראשונות או סתם מנה ששולחן אחר החזיר. להפתעתנו לא חיכנו בחוץ לאוכל לקח 10 דקות ולא היה שום פיצוי וחזרנו למשרד תוך חצי שעה !!! בקיצור אכזבה.

3 אנשים (47 ש"ח למנה)

1. מנות עיקריות
• קיסרית ו-2 חריפות
  

חג המנגלים

אין כמו מנגל... לא משנה כמה זמן לוקח להדליק, כמה אתה מסריח מהעשן וכמה אתה מרגיש מפוצץ מזה שאכלת 5 שיפודים, 3 נקניקיות, סטייק ועוד קינחת בכנפיים (כי זה כלום, כולה כנפיים)... אין, אבל אין כמו אוכל שנעשה על האש.

כ-2 מיליון אנשים (תתפרעו כמה שבא לכם על המחיר)

1. מנות ראשונות
• נקניקיות
• שיפודי פרגית
• עגבניות ושאר ירקות
  
2. מנות עיקריות
• סטייקים (אלא מה?!)
• קבבים
• כבדים
• לבבות
3. קינוחים
• כנפיים
• אבטיח
  
• מרשמלו על האש!
  

אוכל אמיתי

בגלל שהמנהלים ואנשי הכספים בצד של הדוד סם לא מקבלים סיבוס, אז גם אנחנו לא :(

כדי לחסוך קצת כסף, כל יום ראשון, שני ולפעמים גם רביעי מביאים אוכל מהבית. היתרונות ברורים:

• בלי מונוסודיום גלוטומט (E621)
  
• בלי חומרים משמרים
• בלי חוק ה-30 שניות
• בלי מלצריות במחזור
• בלי גשם (בחורף)
• בלי זיעה (בקיץ)
• לא צריך להזמין מקום מראש (חוץ מהימים שמותר ל-QA לצאת מהמתחם שלהם)
• 40 ש"ח פחות
  

החסרונות:

• שוב פעם צריך להתעמת עם רימה מהסופר על הפרשי המחיר
• לפעמים צריך לגרש את הדיגרים מהמטבח
• הקרינה מהמיקרו בממד עלולה לגרום לעקרות (יש שאומרים שזה דווקא יתרון)
• המנקה שוטפת את הכלים ברמת הנקיון של גירף. איכס.

התפריט:

• bivas אוכל קטשופ בוב-ספוג ברוטב שניצלים של אימא. לשתיה: ויטמינציק.
• אדלראש מביא אוכל שהסבתות הפולניות הכינו לאשתו
• גרגמל מביא סנדוויץ מהסופר - זה לא נחשב נכון?
• אני מביא את האוכל שהילדים שלי לא אוכלים... לפעמים אני מכין חריף כדי שישאר יותר

בכסף שחוסכים קונים בירה ועוד משחקי מחשב (bivas).

Moses Station

בקצה הצפוני של דיזינגוף שוכן לו סניף קטן של מוזס. נראה יותר כמו פאב קטן אך למעשה זוהי מסעדת המבורגרים. אין הרבה מקומות ישיבה אך בתוספת הבר לא קשה למצוא מקום לשבת.
מקום מלא אך החלטנו להתמקם על הבר. גם אם היינו ממתינים זה לא נראה שהיינו צריכים להמתין יותר מ-10 דקות.
שרות מהיר ביותר, מנות מעולות ואווירה מפנקת. משהו מוצלח נוסף הוא הרעיון להציג את התפריט, שעובר בין רגיל, ילדים ולילה, על רולר פרסומות הממוקם על קיר גדול מעל הבר.
לסיכום: זה לא המבורגר, זה ארטבורגר!

2 אנשים (55 ש"ח להמבורגר)

1. מנות עיקריות
• 2 ארטבורגר עם צ'יפס קטן.
  

Running Sushi

דיון צהריים טיפוסי, שהתחיל עם ג'ירף, אושין, זוזוברה ואפילו הסופר, הוביל אותנו להסכים דווקא על ראנין סושי. אחרי המתנה קצרה התמקמנו לנו בשולחן פינתי. המקום מלא אבל לפחות יש מרחב (ומה זה הריח המטורף של הדגים?!).
אנחנו כבר מכירים את התפריט, את המנות ועוברים ישר להזמנה. מלצרית חייכנית ומבינה עניין (רק ביקשנו להחליף איזה רכיב במנה, שאנחנו אף פעם לא זוכרים את השם והיא כבר הודיעה שאין בעיה: "יש כאלו שאוהבים ויש כאלו שסולדים") ,גרגמל מוסיף לו איזה מרק אגדשי טופו בתוספת 5 ש"ח וההזמנה כבר בדרך.
מנות ראשונות יוצאות זריז. אנחנו מקבלים שתיה חלקית, גרגמל ממתין למים. מנות עיקריות יוצאות, גרגמל ואדלראש ממתינים לעיקריות.
לסיכום: הפתאי מפוצץ ברוטב ורחוק מלהזכיר פתאי אמיתי (יוצאי תאילנד מישהו?), הסושי סביר והמרקים הם פשוט מים חמים בטעמים. לא לשכוח להביא כסף קטן לטיפ כי לא מקבלים טיפ בכרטיס אשראי. סה"כ מקום מוצלח, שרות מהיר ואדיב.

5 אנשים (3 עסקיות 58, 2 עסקיות 48)

1. מנות פתיחה
• 2 מרקי גיוזה עוף ומרק מיסו
• 2 מנות אינסייד-אאוט, סלט ירוק
2. מנות עיקריות
• 2 תאי פתאי
• עוף האנוי
  
• קומבינציית סושי
• רנינג פילר קליפורניה בטמפורה